לפס נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

1.התובע הגיש תביעה בסך 9,000 ₪ כנגד הנתבעת, חברה ממשלתית האמונה על ניהול אחזקה ופיתוח כבישים בינעירוניים במדינת ישראל, בגין נזק לרכבו שנגרם ביום שישי ה-25.8.17 בסמוך לשעה 12:00 כתוצאה מגליל שהונח על כביש 75, 2 ק"מ מערבית לצומת יגור.

2.לטענת התובע, לאחר סיום פעולת עקיפה הרכב עלה על גליל מתכת. לא היתה אפשרות לחמוק מהחפץ עקב תנועת רכבים מהירה ומוגבלות ביכולת הסטייה מהנתיב. הגליל פגע בתחתית הרכב ברעש גדול , עשן וכמות גדולה של נוזלים נשפכה אל הכביש. עצרו בשולי הכביש והזמינו חילוץ מחברת "שגריר".

בשעה 12:20 הגיע למקום רכב משטרה שהוזעק כדי לסלק חפץ זר שמונח על הכביש ומהווה סכנה בטיחותית.

בשעה 12:50 הגיע פקח "חב' נתיבי ישראל" גם הוא לדבריו בשל התראה על חפץ זר המהווה סכנה בכביש.

לנתבעת "שליטה מלאה" על הכביש, כולל ברמת התחזוקה והבטיחות. אפשרו לחפץ להיות כשעה על הכביש, לא איתרו את המפגע, לא פינו את המפגע בזמן סביר.

3.מנגד טוענת הנתבעת כי כתב התביעה נעדר פרטים מהותיים באשר למיקומו המדויק של האירוע הנטען. הצעת המחיר ניתנה 3 ימים לאחר מועד האירוע הנטען, והחשבוניות הוצאו שבועיים לאחר המועד הנטען. לא צורפה כל תמונה ברורה ממקום האירוע. לא הוצגה תמונה המצביעה כי האירוע הנטען הוא שגרם לנזקים. לא צורפה כל אסמכתא להגעת פקח של הנתבעת. אין בסיס לטענה כי הגיעה ניידת משטרה. אישור הגשת תלונה הינו מיום 27.9.17 חודש לאחר התאונה.

4.לטענת הנתבעת לא הופרה חובת זהירות כלפי התובעים ואין להטיל אחריות כלשהיא על הנתבעת. מפעילה מרכז שליטה ובקרה ומוקד שירות לקוחות. המוקד פועל בשיתוף משטרת התנועה וצה"ל ומאפשר שיתוף מידע מהיר ובלתי אמצעי. מחזיקים יותר מ-8000 ק"מ כבישים ברחבי ישראל. לנתבעת צוותי סיור יזומים ממונעים, אם כי אינם יכולים להיות בכל הכבישים בעת ובעונה אחת. נושאים אמצעי תיקון לתיקון נזקים קלים. לא התקבלה כל פניה במוקד אודות המפגע. הסייר שתפקידו לסייע לנהגים שרכבם נתקע העביר דיווח למוקד כי רכב התובע מצוי בשול ימין של הכביש, במקום בטוח כאשר המפגע הנטען מצוי מתחת לרכב בשולי הדרך ומשכך המשיך בנסיעתו.

דיון

5.באשר לחובת הזהירות ולאחריות התובעת על הנזקים הנגרמים על הכבישים באחריותה נקבע בתא"מ 31612-04-16 (ת"א) קווים נ' ברסי ואח':

"ברמה המושגית, חברת נתיבי ישראל כמי שאמונה על טיפול ותחזוקה של הכבישים המסורים לאחריותה, חבה חובת זהירות מושגית כלפי ציבור הנוסעים והמשתמשים בדרך לדאוג לתקינות הכביש שנמצא תחת פיקוחה, ובכלל זה לטפל ולהסיר מפגעים מהכביש על מנת להבטיח שימוש בטוח בכביש (תא"מ 31612-04-16 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (26.2.2017); תא"מ 38432-08-11 ביטוח ישיר בע"מ נ' מע"צ [פורסם בנבו] (13.08.14)). חובה זו, מקימה את האחריות הקונקרטית של חברת נתיבי ישראל כלפי כלי הרכב של הצדדים שהוסעו בקטע הכביש שנמצא בתחום אחריותה וטיפולה. ואולם חובה זו, ולצדה אחריות חברת נתיבי ישראל לצפות כי כתם השמן שיימצא בכביש שעליו היא מופקדת עלול לגרום לרכב הנוסע בו להחליק ולהינזק, אין פירושה שכל אימת שיימצא כתם שמן בכביש תחוב חברת נתיבי ישראל בנזקי כלי רכב שהחליק על כתם השמן. זאת, כל עוד לא הוכח כי חברת נתיבי ישראל ידעה על מפגע זה טרם האירוע והיא לא נקטה באמצעים סבירים למניעת קיומו ולסילוקו בתוך זמן סביר. בין השיקולים לקביעת מדיניות משפטית ראויה של רמת הזהירות המוטלת על חברת נתיבי ישראל, על פי ההלכה הפסוקה, יש לערוך שקלול רמת הסיכון כנגד עלות אמצעי הזהירות,

בהתחשב בערך החברתי של הפעילות שבגינה נוצר הסיכון. היינו: "הסתברות להתממשות

הסיכון, גובה הנזק הצפוי, עלות האמצעים בזמן ובמאמץ למניעת הנזק, האינטרס הציבורי בפעילות יוצרת הסיכון" (ע"א 3124/90 מאיר סבג נ. דוד אמסלם, פ"ד מט (1) 102,

107 (1995)).

בתא"מ 3752-08-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נתיבי ישראל (9.8.2016) נקבע :