וגנר נ' זוהר ואח'

בפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב התובעת לתאונה שאירעה ביום 25.1.18 בחניון בצומת שילת.

בדיון שבפני העידו הנהגים המעורבים בתאונה.

לטענת התובעת, בשעה שרכבה היה במצב עמידה בחניון, עת המתינה להתפנות חניה, הוסעה משאית הנהוגה ע"י הנתבע לאחור ושפשפה את רכבה בצידו השמאלי תוך שהיא גורמת לרכב נזק.

הנתבע טוען מאידך כי בשעה שביקש להיכנס למקום חניה תוך שהוא מבצע פניה רחבה ימינה ביקשה התובעת לעקוף את רכבו מצד ימין ואגב כך השתפשפה בדופן רכבו הימנית.

לאחר שהאזנתי לעדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובתמונות הנזק, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

גירסתו של הנתבע אינה מתיישבת עם המציאות ועם הדגמתו את התאונה. אם נקבל את דבריו כפשוטם, הרי שלפי גירסתו ביקשה התובעת לנסוע בנתיב שנחסם ע"י המשאית עצמה. זאת לאור העובדה כי לדבריו של הנתבע עצמו, המאית היתה במהלך פניה ימינה ורכב התובעת השתפשף בחלקו השמאלי האחורי של הרכב (בהדגמה הצביע הנתבע על חלקו השמאלי אחורי- צידי של ארגז הרכב). משכך, ומשהחל הנתבע לטענתו את הפניה מן המסלול השמאלי, הרי שבשלב בו יכול היה רכבה של התובעת לנסות לבצע עקיפה מימים כטענתו, הייתה קדמת המשאית מצויה במסלול הימני בו הוסע רכב התובעת. לא ברור כיצד עם כך נטען כי התובעת ביקשה לעקוף המשאית כאשר חוסמת היא הלכה למעשה את נתיב נסיעת הרכב.

סבירה יותר בעיני גירסת התובעת, אשר לפיה במהלך תמרון אחורי נצמדה המשאית למכוניתה ובחלקה האחורי שרטה את רכב התובעת. טענה זו אף מתיישבת יותר עם העובדה כי לדברי הנתבע עצמו, לא נגרם כל נזק למשאית הנתבע, בעוד ניתן היה לצפות כי שפשוף צידי בכל חלקו האחורי צידי של המשאית כפי שמתאר הנתבע, היה מותיר נזק כלשהו ע"ג המשאית. העדרו של נזק תואם יותר עם שפשוף נקודתי עם חלקו האחורי פינתי של מרכב המשאית, כפי שמתארת התובעת.

משכך, אני סבורה כי ברף הנדרש ע"פ הדין בתביעה נזיקית, עמדה התובעת בנטל הראיה.

לפיכך ישלם הנתבע לתובעת סך של 4,682 ₪, בתוספת אגרת והוצאות משפט בסך 250 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרדי הצמדה עד למועד תשלומם בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 15 ימים.

המזכירות תמציא לצדדים פסק הדין.