ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
25278-10-15
19/01/2018
|
בפני הרשם:
ניר נחשון
|
| - נגד - |
התובעים::
1. מרים בן יעקב
2. דב בן יעקב
|
הנתבעים::
1. אריה פריקרס
2. זיקלין פריקרס
|
| פסק-דין |
מבוא:
1.לפניי תביעה כספית, על סך 23,365 ₪, במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים להשבת סכום הפיקדון שנפדה על ידם שלא כדין וכן, נזקים נוספים שנגרמו להם בעקבות הפרתם של אלה האחרונים את הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים.
נוכח ניהול התובענה בהליך של תביעה קטנה ובהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסק-הדין באופן תמציתי.
פרשת התביעה בקצירת האומר:
2.אליבא דגרסת התובעים, ביום 16.04.2007 נחתם הסכם שכירות בינם לבין הנתבעים, לפיו שכרו התובעים דירה ברחוב נחל לכיש 13 ברמת בית שמש (להלן -הדירה) לתקופת שכירות החל מיום 01.06.2007 ועד ליום 30.06.2008 (להלן -תקופת השכירות),עם אופציה להארכה בשנה נוספת. בהתאם להסכם השכירות, מסרה התובעת לנתבע שלושה-עשר שיקים כדלקמן: שנים-עשר שיקים בגין דמי השכירות בסך 1,100 דולר-ארה"ב בערכם בשקלים במועד חתימת ההסכם או בסמוך לו ושיק נוסף כפיקדון על סך 13,365 ₪ כשיק ביטחון במקרה של אי תשלום חשבונות או נזק שנגרם לדירה במהלך תקופת השכירות.
3.בתום תקופת השכירות הראשונה האריכו התובעים את תקופת השכירות בשנה נוספת, החל מיום 01.07.2008 ועד ליום 30.06.2009. בהתאם, משכה התובעת לטובת הנתבע שנים-עשר שיקים נוספים עבור דמי השכירות החודשיים. ואולם, ביום 01.06.2009, קודם לתום תקופת השכירות השנייה, הציגו הנתבעים את שיק הפיקדון לפירעון וקיבלו לידיהם את מלוא הסכום, וזאת בניגוד להסכם וללא כל הצדקה, שהרי התובעים לא היו חייבים לנתבעים מאום ומשכל שיק שמסרו עבור תשלום שכר נפרע עד מועד זה כדין. ביום 30.06.2009 יצאו התובעים מהדירה ובסמוך לכך הגישו הנתבעים תביעה כנגד התובעים בגין הארכת הסכם שכירות שלא כדין, אשר נדחתה בפסק דין מיום 04.10.2011 (ת"א 1102/09) (להלן – ההליך הקודם). חרף זאת, הנתבעים לא השיבו לתובעים את סכום שיק הפיקדון שפרעו ומשכך עותרים הם להשבתו, כמו גם לפסיקת הוצאות ועוגמת נפש.
פרשת ההגנה בקצירת האומר:
4.אליבא דגרסת הנתבעים כפי שפורטה בכתב ההגנה, ראשית, מאחר ובהסכם השכירות ישנה תניית בוררות המורה, כי כל סכסוך הקשור בשכירת הדירה יתברר בבית דין רבני בבית שמש, דין התביעה דנן אינה להתברר בפני ערכאה זו. בנוסף נטען, כי מאחר ונושא התשלומים היה שנוי במחלוקת בין הצדדים כבר בשנת 2009 ולאור פסק הדין שניתן בתיק ת"א 1102/09, הרי שהתובעים מנועים מלהעלות טענותיהם דכאן. כן טוענים הנתבעים, כי התובעים ביטלו את השיק בגין השכירות עבור החודש האחרון בסך של 3,707 ₪ ואף הפרו את חוזה השכירות בכך שהותירו נזקים במושכר. בנוסף נטען, כי התובעים שילמו את דמי השכירות החודשיים במשך כל התקופה ללא שעדכנו את השער היציג של השקל אל מול הדולר בכל תשלום. משכך ומשעלה שער הדולר במהלך תקופת השכירות, הרי שנוצר הפרש בסך 6,259 ₪ לטובת הנתבעים. מכל מקום הנתבעים מכחישים את טענות התובעים ועותרים לדחיית התביעה, ולחילופין מעלים טענת קיזוז.
ההליכים בפניי:
5.דיון במעמד הצדדים התקיים בפניי ביום 24.10.2017.