שרעבי נ' שלום

1.המבקש עותר לדחות על הסף את התביעה נגדו, בהעדר יריבות. המבקש, שכיהן בעת הרלוונטית ככונס נכסים מטעם לשכת ההוצאה לפועל על זכויות חייב מסוים בנכס מקרקעין, שכר את שירותי המשיב לקראת ביצוע פינוי של הנכס, והמשיב נקט בפעולות מקדימות והשקיע מאמץ וזמן. לימים, הגיע החייב לפשרה עם הזוכה בתיק שמטעמו מונה המבקש ככונס נכסים, והפינוי לא יצא אל הפועל. לקופת הכינוס לא נכנסו כספים כלשהם. המבקש עתר לרשם ההוצאה לפועל לפסיקת שכרו ככונס נכסים, וכן לפסיקת שכרו של המשיב, וסכומי שכר נפסקו.

2.אלא, שבהעדר כספים בקופת הכינוס, לא שולמו סכומי השכר, לא למבקש ולא למשיב. עתה דורש המשיב, כי המבקש, אישית, ישלם לו את השכר שנפסק לו, מאחר שהוא זה ששכר את שירותיו, כאמור. המבקש עותר לדחות את התביעה נגדו, שכן אין מדובר ביריבות אישית בינו כאדם לבין המשיב, ולא מכיסו צריך לצאת התשלום.

3.הצדק עם המשיב. כבר נפסק (ע"א (מח' ת"א) 2804/01 מחצבות הר רפיד בע"מ נ. עו"ד אילן דסאו ואח' (פורסם במאגרי פסיקה שונים באינטרנט)) בזו הלשון (ההדגשות שלי – צ.ל.):

"הלכה ידועה היא כי כונס נכסים המתמנה על ידי בית המשפט הוא "פקיד בית המשפט" (Officer of the Court), העומד תחת פיקוחו, פועל בשמו ומשמש כזרועו הארוכה... משכך, נראה כי בנסיבות המקרה דנן, בהן פעל עו"ד דסאו ככונס נכסים בחסות בית המשפט, נכון יהיה לתת לו הגנה מפני תביעה המופנית כלפיו באופן אישי.

יפים לעניין זה דבריו של המלומד וולובסקי, אשר מציין... כי... מאחר שבארץ ההתקשרות החוזית נערכת עם כונס נכסים המתמנה על ידי בית המשפט, אין מקום להניח כי למתקשר בחוזה יש ציפייה לאחריות אישית של הכונס. ואולם באם המתקשר בחוזה רוצה באחריות אישית שכזו, יתכבד הוא וידרוש שהדבר יצוין במפורש בחוזה..."

4.ועוד נפסק (פר"ק (חי') 10312-05-12 עו"ד תומר אברהמי נ. אוריון א.ב. אחזקות בע"מ (פורסם במאגרי פסיקה שונים באינטרנט) בזו הלשון (ההדגשות שלי – צ.ל.):

"אין חולק, כי הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד, לרבות על מפרק, שמונה על ידי בית משפט והמשמש כ"פקיד בית המשפט" בגין מעשים ומחדלים שנעשו בקשר לדרך ניהולה של החברה חדלת הפרעון, הינה סעד חריג וחמור, שהפסיקה נרתעת מלהשתמש בו...

הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד תעשה כאמור אך במקרים חריגים, ולאחר אישור מפורש של בית המשפט שמינה את בעל התפקיד..."

5.כל האמור לגבי מפרק ולגבי בית משפט חל כמובן גם על כונס ועל לשכת ההוצאה לפועל. משמע מהדברים, כי אם סבר המשיב (אשר יש להניח, בהיותו נותן שירותי פינוי בהוצאה לפועל, כי הוא עבד בעבר עם כונסי נכסים) כי המבקש שוכר את שירותיו באופן אישי, או באחריות אישית, היה עליו לציין זאת בהזמנת השירות (והזמנה כזו כלל לא נערכה, למיטב הידיעה, ולא נכתב בה דבר כזה); ולא זו בלבד, אלא ככל שסבר שיש מקום לחייב את המבקש, אישית, בשל תפקודו הלקוי ככונס נכסים (ויודגש, כי המשיב כלל אינו טוען שנפל פגם בתפקודו של המבקש ככונס), היה עליו לפנות לרשם ההוצאה לפועל שמינה את המבקש, ולבקש ממנו לחייב את המבקש בתשלום שכרו.

6.במאמר מוסגר אוסיף, כי הדבר דומה למקרה בו היו שירותי המשיב נשכרים באמצעות שליח, שלא הסתיר את דבר היותו שליח; ברי, כי אם כך היה, לא היה המשיב מעלה בדעתו לתבוע את השליח, אלא היה מחפש אחר השולח, שהוא בעל-דברו. בהקשר שלנו, השולח הוא לשכת ההוצאה לפועל.