ת"ק 25088-12-14

1.אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הזמין מאת הנתבעת פרגולה מאלומיניום. אין גם מחלוקת שעלות העסקה שסוכמה בין הצדדים עמדה על 13,000 ₪.

2.הצדדים חלוקים בינם אם במסגרת אותה הזמנה, התחייבה הנתבעת לספק לתובע רשת עם מבנה אלומיניום המחזיק אותה לאחד מחלונות ביתו. עוד חלוקים הצדדים בינם לגבי גובה הסכום ששילם התובע בפועל.

3.לטענת התובע העסקה כללה את הרשת ומאחר שהנתבעת התעכבה בביצוע העבודה משך תקופה לא מבוטלת אף הוצע לו פיצוי בדמות החלפת גלגלי החלונות ב- 8 מחלונות ביתו. לטענת התובע נכון להיום לא הותקנה לו הרשת שהובטחה והאיטום שנעשה לקוי והכל למרות ששילם מלוא סכום העסקה, 13,000 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת, באמצעות מר מאיר אטיאס מנהלה, כי העסקה שסוכמה היתה רק לגבי התקנת פרגולה, כי על החלפת גלגלי החלונות נדרש התובע לשלם בנפרד וכי מעולם לא הובטח כי תותקן רשת במחיר שסוכם. לעניין האיטום הלקוי, לטענת מר אטיאס מעולם לא הודע לו על הליקוי. עוד טוען מר אטיאס שהתובע שילם רק 5,000 ₪ + מע"מ.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

4.לאחר ששמעתי הצדדים, מצאתי להעדיף את גירסת התובע על פני גירסת נציג הנתבעת.

לעניין הסכום ששולם בפועל מתוך העסקה, יש לקבל כסבירה טענת התובע כי שילם מלוא הסכום הנדרש (13,000 ₪) ולא רק סך של 5,000+ מע"מ כפי שטען מר אטיאס. גירסת מר אטיאס לא יכולה להתקבל כסבירה שעה שסיים לטענתו התקנת הפרגולה, לפני למעלה משנה, בחודש יוני 2014, ועד מועד זה לא עמד על קבלת מלוא התשלום מאת התובע. מר אטיאס ביקש לטעון כי הנושא הכספי הוסדר בין בנו לבין התובע. מעבר לכך שבנו של מר אטיאס לא הובא לעדות כדי לאשש הטענה, הרי שבהתאם לעדותו של מר אטיאס עצמו, לשאלת בית המשפט השיב כי סגירת החשבון נעשית איתו ועם הבן שלו. בנסיבות אלה לא סביר להניח שמר אטיאס שהיה מעורב בעסקה יוותר על סך של 8,000 ₪ שהיא יתרה לכאורה העולה על הסכום ששולם.

לאור כך מצאתי כאמור להעדיף את גירסת התובע. בנסיבות אלה אני קובע כי התובע שילם לנתבעת מלוא סכום העסקה, גם אם הוצאה קבלה על סכום נמוך יותר.

5.בצד האמור מצאתי כי הנתבעת לא השלימה מלוא העבודה המתחייבת כנגד התמורה ששולמה.

אני מוצא להעדיף את גירסת התובע גם לעניין היקף העבודה שסוכמה באופן שהיה על הנתבעת להתקין אצל התובע רשת באחד מחלונות ביתו. ככל שהרשת לא היתה חלק מההסכם בין הצדדים, הרי שלא היה מקום שמי מהנתבעת יתחייב בפני התובע להגיע להשלים את העבודה. מאחר שאין חולק שהתקנת הפרגולה עצמה הסתיימה. בנסיבות אלה ממילא לא היה עומד התובע על "השלמת העבודה" והנתבעת בוודאי שלא היתה מבטיחה להגיע להשלימה כפי שמתואר בכתב התביעה.

בנסיבות אלה יש לקבוע כי הנתבעת התחייבה להתקין את הרשת ולא עשתה כן.

6.לא מצאתי במקרה זה להורות לנתבעת להשלים את העבודה ו/או לתקן את הליקויים, אלא לפצות את התובע בסכום שישקף את ההתחייבות שלא בוצעה ותיקונים שלא תוקנו, וזאת כדי לאפשר לתובע להשלים ביצוע העבודה באמצעות בעל מקצוע אחר.

על דרך האומדנה ובהתחשב בהצעות המחיר אותן ציין התובע בכתב התביעה אני מעריך כי עלות התקנת רשת לחלון כולל פרופיל מתאים ואיטום מתאים של הפרגולה עומדים על סך של 2,000 ₪.

התוצאה: