ת"ק 24878-07-14 פוליאקוב נ' איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ

לפניי תביעה נוספת במסגרת "פרשת איקיוטק". עילתה – פיצוי בסך של 5,000 ש"ח בגין נזק שנגרם לתובעת ממכתבי דרישה ששלחה לה הנתבעת, באמצעות באי כוחה, לתשלום חוב בגין שירותי תוכן, בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית ושכר טרחת עורך דין.

1. בפסק דין מהעת האחרונה – ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 4605-07-14 סיגאוי נ' אי. קיו. טק. שירותי תוכן בתשלום בע"מ (18.3.2015) (להלן – "עניין סיגאוי") – דנתי בשלושה מקרים דומים למקרה דנן. אקדים מסקנה לדיון ואומר כי העובדות, הטענות והתוצאה המשפטית – פחות או יותר זהים (אף שקיימים ניואנסים שאעמוד עליהם בהמשך). כדי שלא להאריך בדברים, אסתפק בפירוט הנסיבות המייחדות תיק זה בהשוואה לתיקים האחרים שהוכרעו בעניין סיגאוי, ולאחר מכן אעבור ישירות לסעד.

    

2. התובעת, ילידת יוני 1989, קיבלה מהנתבעת מכתבי התראה המתייחסים לשני מנויים סלולריים שהיו בשימושה הבלעדי. במכתב ההתראה הנוגע למנוי הראשון (מיום 30.9.2013) נטען כי ביום 8.10.2006 נרשמה התובעת לשירותי תוכן שמעניקה הנתבעת; כי נותרה חייבת בגינם סך של 1,341 ש"ח; כי היא נדרשת לשלם את החוב, בתוספת ריבית והצמדה בסך של 355 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך של 262 ש"ח, תוך 14 יום, שאם לא כן ייפתחו נגדה הליכים משפטיים. התובעת – שטענה בתוקף כי מעולם לא נרשמה לשירות ולא צרכה אותו – דרשה לקבל מבא כוח הנתבעת פרטים בדבר החוב. במענה לדרישתה קיבלה (ביום 26.2.2014) מכתב המפרט טענות משפטיות בדבר תוקף ההתקשרות; תדפיס ממערכת ממוחשבת של הנתבעת הכולל "אישור חתימה דיגיטלית", היסטוריית הרשמה ופירוט של המסרונים שנשלחו אליה, וכן העתק מתקנון השירות שלפיה הנטען הסכימה לו בעת ההתקשרות.

    

3. מכתב ההתראה הנוגע למנוי השני נשלח לתובעת ביום 29.1.2014. שלח אותו בא כוח אחר של הנתבעת, ונטען בו כי התובעת נרשמה לשירות ביום 8.3.2010; כי החוב בגינו עומד על סך של 291 ש"ח; ההצמדה והריבית הן 54 ש"ח; והוצאות הגבייה הן 250 ש"ח. פנייה בכתב ששלחה התובעת לבא כוח זה בדרישה לקבל פרטים נוספים בנוגע לחיוב זה – לא נענתה.

    

4. בדומה למקרים שנדונו בעניין סיגאוי, עסקינן במקרה נוסף שבו הפעם הראשונה שהנתבעת דרשה מהלקוח לשלם בגין השירות הייתה שנים רבות לאחר ההרשמה אליו, בלא שטרחה ליידע את הלקוח באופן עתי (או בכלל) כי הוא מחויב בגינו; כשבמהלך אותה תקופה החוב הצטבר ותפח; בלא שנתנה ללקוח הזדמנות לשלם אותו ללא הוצאות גבייה, ריבית והצמדה; הדרישה לשלם את החוב בוצעה בשיהוי ניכר, במכתב דל פרטים ובשיטת גבייה אגרסיבית הבאה בגדר "שיטת מצליח".

    

5. על רקע קביעותיי בפרשת סיגאוי, לכאורה ניתן היה לסיים את הדיון כאן ולעבור ישירות לסעד. אלא שלאחרונה הזכיר בית המשפט העליון את עקרון היסוד שלפיו ex facto jus oritur – "הדין נגזר מן העובדות" (רע"א 1833/15 תעשיות מזון תנובה נ' מאנה, פסקה 6 (25.3.2015)). כל תיק נבחן לפי נסיבותיו, ועל כן יש לבחון אם העובדות שהוכחו בענייננו שונות מאלו שהוכחו בעניין סיגאוי.