התובעים קנו מאת הנתבעת מס' 1 מקרר תוצרת "אמקור" ביום 18/10/12 או בסמוך לכך (לכתב התביעה צורפו אישור הזמנה וקבלה מיום 18/10/12 וחשבונית מיום 22/10/12). ביחד עם המקרר נרכש גם תנור, אך הוא אינו נשוא התביעה.
לטענתם קיבלו יחד עם המקרר "תעודת אחריות למקרר AMCOR תוצרת הארץ" (צורפה לכתב התביעה), וכן כשנה לאחר הקניה הוסיפו אחריות מורחבת בעלות 1,514 ₪, עד לשנת 2018 (תעודת החזקה למקרר/מקפיא מיום 21/10/13 צורפה לכתב התביעה). אחריות זו בוטלה, והוחזר לתוביםע מלוא הסכום ששילמו (רישום בכתב יד על הנספח לכתב התביעה, אסמכתא להחזר, נספח ג' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת מס' 2).
בתעודת האחריות נקבעה אחריות כללית לשנה ובסעיף 10 באותיות מודגשות נקבע: "למערכת הקירור (המדחס, צנרת, מסנן מייבש, צינור נימי או אביזר התפשטות, ברזים מגנטים, סוללת עיבוי, סוללת אידוי וגז הקירור) מוענקת אחריות נוספת של 9 שנות אחריות מתום שנת האחריות הראשונה, האחריות לא כוללת מחיר ביקור הטכנאי. (כל ההדגשות במקור, הערה שלי, ג.ס.ב.). מקור תעודת האחריות הוצג לי בדיון, והוא אינו נושא כל חותמת.
התובעים טוענים כי בחודש אוקטובר 2016 לפני חג הסוכות התקלקל המקרר, ועימו כל האוכל, ופניותיהם לנתבעות נדחו בטענה כי האחריות מוגבלת לשנה. התובעים טוענים כי קנו מקרר קטן זמני עד לתיקון המקרר ובדיון הציג קבלה מיום 27/9/16 עבור מקרר לנקו 226 ליטר בעלות 990 ₪. כן הוצגה תמונה של המקרר, שהוגדר "מקרר חדש". התובע ציין כי בנוסף קיבל מקרר ישן מאחיו, נשא בעלות תיקונו, אך סגירת הדלת בו אינה טובה, והאוכל בו מתקלקל (בדיון צורף כתב תשובה, שסומן ת/1, ובו צילום של המקרר מתוצרת אלקטרה, שכונה "מקרר נוסף" לצד המקרר נשוא התביעה, סומן "מקרר תקול" (מתוצרת אמקור).
התובע טוען כי התייעץ עם טכנאי ותיק המוכר לו, והוא בעצמו בעל ידע בתחום, ונאמר לו כי התקלה הינה במדחס ועלות תיקונו 1,500 ₪. בכתב התשובה טען כי ביצע נסיון תיקון על ידי החלפת חלק שנקרא "מנתק בעומס" ואם הדבר לא יעזור, המסקנה הינה כי התקלה במדחס. לא ניתן היה להבין מכתב התשובה אם הוחלף החלק, שכן מצד אחד טען התובע כי לא ביצע תיקון אלא יעוץ בלבד, על מנת לא להפקיע את האחריות, ומן הצד האחר טען כי לאחר החלפת החלק נאמר לו כי התקלה במדחס ועוד נטען כי מצורפת חשבונית של קניית המנתק מ-א. תבור. החשבונית לא צורפה. התובע פנה גם למועצה הישראלית לצרכנות ביום 4/12/16, אך לאור הגשת התביעה הפסיקה זו את טיפולה.
התובעים טוענים כי הוטעו בכך שהסיקו מתעודת האחריות כי המקרר תוצרת ישראל והתברר להם כי הוא תוצרת טורקיה, וכי הנתבעת מתנערת מאחריותה. התובעים הודו כי שתי הנתבעות הסכימו לשלוח לביתם טכנאי, אך הם אינם מסכימים לכך, לאור התחמקות הנתבעת לפני כן, ודורשים פיצוי עבור האוכל שהתקלקל, עגמת הנפש בהחזקת שני מקררים נוספים והטעיה בטיב המקרר שנרכש וסופק.
הנתבעת מס' 2 השתמשה בשני השמות, שנכתבו בכותרת, בכתבי בי הדין מטעמה, על כן ייחשבו הנתבעות מס' 2 ו-3 כנתבעות יחד ולחוד (ראו גם פרוטוקול, עמ' 1,שורה 12).
הנתבעת מס' 1, החנות בה נרכש המוצר, טוענת כי התובעים לא הוטעו בדבר ארץ היצור של המוצר, וכי זו מופיעה על המוצר עצמו, ובאף מקום לא נכתב כי מדובר במקרר תוצרת הארץ. הנתבעת מס' 1 טוענת כי אין לתובעים יריבות עמה, ואין לה אחריות לתיקונים, הנתבעת מס' 1 ציינה כי ניסתה לסייע לתובעת, לקוחתה, אך זו לא הצליחה לומר מהיכן קיבלה את תעודת האחריות הנטענת.
הנתבעת מס' 2 טענה כי לא הנפיקה את תעודת האחריות, שצירפו התובעים למקרר שרכשו התובעים, והמיוצר בטורקיה. הנתבעת מס' 2 הבהירה כי הנפיקה תעודות אחריות כאלה רק עבור מקררים, שיוצרו בארץ, ורק עד חודש דצמבר 2011, וכי התובע, שרכש את המקרר לא קיבל את תעודת האחריות, עליה הוא מבקש להסתמך בתביעתו. הנתבעת מס' 2 הסבירה כי את תעודות האחריות למקרר נשוא התביעה, המיוצר בטורקיה, היא מעבירה ליצרנית, וזו מצרפת את התעודה למקררים, המובאים לארץ. הנתבעת מס' 2 צירפה דוגמה של תעודת האחריות, המסופקת למקרר מסוג זה "תעודת אחריות למוצרים לבנים" (נספח א' לכתב ההגנה), ובה אחריות לשנה בלבד. הנתבעת מס' 2 העלתה השערה כי התובע השיג את התעודה, שצירף לכתב התביעה, ממקור אחר כגון רשת האינטרנט או מצרכן אחר, שרכש את המוצר הרלוונטי לתעודה. הנתבעת ציינה כי לקראת תום תקופת האחריות של השנה יצר נציג הנתבעת קשר עם התובעים, הציע להם אחריות מורחבת לחמש שנים, והתובעים אכן רכש את האחריות ל-5 שנים בעלות 1,514 ₪. הנתבעת מס' 2 מציינת כי ביום 5/3/14 ביקשו התובעים לבטל את האחריות המורחבת ובטעות הוחזר להם מלאו הסכום, ללא דמי ביטול בשיעור 25% כקבוע בתעודת ההחזקה, ובגין זאת טוענת לקיזוז בסך 378.50 ₪. לפיכך טוענת הנתבעת מס' 2 כי אינה אחראית למוצר.
הנתבעת מס' 2 טוענת כי התובעים לא הוכיחו את התקלה במקרר, ולא צמצמו את הנזק בהזמנת טכנאי לאיבחון התקלה ופתרונה, חלף רכישת מקרר נוסף והבאת מקרר תקול. הנתבעת מס' 2 טוענת כי התובעים מתנהלים שלא בתום לב, וטוענים טענות סותרות. כך לטענתם היתה להם אחריות לשנה ועוד תשע שנים ולמרות זאת חידשו את האחריות לחמש שנים לאחר שנה, לא מסרו פרטים בדבר אבחנת התקלה ושווייה, ואינם תובעים את סכום תיקון התקלה אלא נזק עקיף בגין האוכל שהתקלקל והצורך בהחזקת שלושה מקררים.