ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
24146-02-18
02/08/2018
|
בפני השופטת:
מי-טל אל-עד קרביס
|
- נגד - |
תובעת:
נטליה מנצ'וקוב
|
נתבעת:
מאור 2001 צרכי צילום ואלקטרוניקה בע"מ
|
פסק דין |
תביעה כספית בסכום של 13,235 ₪ על רקע עסקה לרכישת טלפון נייד.
1. בתאריך 19.3.16 התובעת ובעלה רכשו מכשיר טלפון נייד מסוג "אייפון 6" בחנות הנתבעת בקניון בת-ים בסכום של 3,000 ₪. המכשיר היה מתנת יום הולדת לבתם, דריה. לטענת התובעת, המכשיר נחזה להיות חדש וכך גם נאמר לה בעת הרכישה, אולם בדיעבד התברר כי השימוש במכשיר החל עוד בשנת 2015. בנוסף, התובעת טוענת כי במכשיר התגלו תקלות וחרף פניותיה לנתבעת לתקנו, להחליפו או להשיב לה את כספה, הנתבעת התנערה מאחריותה והפנתה אותה לגורמים שונים בארץ ובחו"ל. התובעת טוענת כי בהתנהלותה מול הנתבעת נתקלה ביחס מבזה, בעלבונות ובהערות גזעניות מצידו של רענן זיגמן, בעל העסק.
2. להגנתה, הנתבעת טענה כי מכשיר הטלפון הגיע לארץ בייבוא מקביל, וככזה יש חובה להפעילו בחו"ל כדי לבדוק אם כרטיס ה – sim שלו יהיה פתוח לשימוש בארץ. בדיקה זו אורכת 2 דקות, ולאחר מכן לא נעשה כל שימוש במכשיר אלא רק לאחר מכירתו ללקוח. לטענת הנתבעת, עובר למכירת המכשיר לתובעת נאמר לה כי מדובר במכשיר בייבוא מקביל, כאשר המשמעות היא כי הוא זול בכ - 250-300 ₪ ממכשיר זהה המגיע לישראל באמצעות היבואן הרשמי. עוד נטען על ידי הנתבעת כי התובעת החלה להתלונן על תקלות במכשיר בחלוף 11 חודשים (כאשר תקופת האחריות היא 12 חודשים) קרי, היא עשתה שימוש מלא במכשיר במשך תקופה ארוכה והבעיה שהתגלתה באחוזי הטעינה של הסוללה היא לגיטימית נוכח הטעינות הממושכות במשך שנה שלמה. מכל מקום, כשהתובעת (או בתה דריה) הלינה לפניה על תקלות, היא ניסתה לעזור תוך שהיא מקשרת אותה עם שירות הלקוחות של היצרן בחו"ל. דרישתה של התובעת להחזר כספי בחלוף 11 חודשי שימוש אינה ראויה. אשר לשיח לא-הולם, זיגמן התנצל על סגנון הדיבור בו נקט.
לאחר שקראתי את תיק בית המשפט, שמעתי את הצדדים ואת העדים מטעמם, וכן שמעתי הלקטה של אחת השיחות בין התובעת ובתה לבין בעל העסק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, בחלקה.
רכישת מכשיר בייבוא מקביל
3. לטענת התובעת, במועד רכישת המכשיר, המוכר בחנות העונה לשם "מיכאל" שמולו בוצעה העסקה לא הסביר להם את ההבדל בין מכשיר חדש בייבוא רשמי לבין מכשיר המגיע לישראל בייבוא מקביל. בנו של בעל העסק, כפיר זיגמן, העיד גם הוא לפניי וטען שהוא היה מי שמכר לתובעת את המכשיר ולא אותו "מיכאל", כי הציע לתובעת ולבעלה מכשירים הן מייבוא רשמי הן מייבוא מקביל והם בחרו במכשיר שהיה המתאים ביותר לתקציבם.
במחלוקת גרסאות זו, על מה שנאמר או לא נאמר לפני רכישת המכשיר, ידה של התובעת על התחתונה. התובעת לא הוכיחה את טענתה "במאזן ההסתברויות", כנדרש במשפט האזרחי (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598 (1986)). יצוין כי בעת רכישת המכשיר נכח במקום גם בעלה של התובעת אולם הוא לא הובא למתן עדות. משמע, כי נמנעה מבית המשפט ראיה שיכול שהיתה שופכת אור על נסיבות רכישת המכשיר, ומשלא הגיע הבעל ליתן עדות ללא הסבר סביר, ניתן להסיק כי לו היה מתייצב עדותו היתה פועלת לחובת התובעת (רע"א 2939/13 פלדמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (2013) בפסקה יז). עוד אציין כי על גבי החשבונית מצוין שמו של "כפיר" כמוכר (ראו חשבונית מס/קבלה שצורפה לכתב התביעה).
על כן, מהפן העובדתי לא ניתן להגיע למסקנה כי לא נמסר לתובעת מידע על אודות המכשיר, אם מיבואן רשמי או בייבוא מקביל, ולא הוכח כי את החלטתה היא לא ביססה על מידע מלא.
תקלות במכשיר