גרבי נ' מויאל שיאן ואח'

טענות התובע

בחודש מרץ 2017 נחתם הסכם לשיפוץ חנות מספרה בין הנתבעים לבין חברת ג.ר.ד הנדסה, שהינה חברה בבעלות התובע. הנתבעים שינו את העבודה והוסיפו חנות נוספת לשיפוץ אך לאחר השיפוץ הנתבעים סירבו לשלם. לטענת התובע כל החומרים והציוד שייכים לחברה וניקנו מכספה. החברה הגישה תביעה כנגד הנתבעים ונחתם הסכם פשרה. התובע טוען כי הנתבעים הפרו את הפשרה ועל כן החברה פנתה להמשך הגביה של התשלומים בהוצאה לפועל . התובע הגיש את התביעה כי אין באפשרותו לממן עורכי דין וכי הוא נקלע לקשיים כלכליים.

טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים כי הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין מקים מעשה בית דין. התובע הינו הבעלים של חברת ג.ר.ד הנדסה אשר בינה לבין הנתבעים הסתיים ההליך משפטי. בין הנתבעים עצמם לתובע אין כל התקשרות משפטית ועל כן דין התביעה להידחות. הנתבעים טוענים כי התובע וחברתו הפרו את הסדר הפשרה בכך שיצרו כישלון תמורה מוחלט. יתרה מכך, פנה התובע בשם החברה בבקשה לביצוע פסק הדין בהוצאה לפועל בהתאם להסכם הפשרה כאשר הנתבעים הגישו התנגדות.

במועד הדיון התייצב הנתבעת והנתבעים לא התייצבו. אף שברגיל ניתן לתת פסק דין בהעדר התייצבות, הרי שלביהמ"ש לתביעות קטנות הסמכות, ואף החובה, לדחות את התביעה גם כאשר הנתבע לא התייצב לדיון בעניינו אם הוא סבור כי העובדות המתוארות בכתב התביעה שעליהן הצהיר התובע אינן מקימות עילת תביעה (ראו: רע"א 8821/09 פבל פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ (פורסם בנבו, 16.11.2011).

במקרה זה טוען התובע כי הנתבעים לא קיימו את הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. ככל שההסכם אינו מבוצע הרי שפתוחה הדרך להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. הטענות שמעלה התובע בתביעתו הן טענות של החברה שבבעלותו, ג.ר.ד. הנדסה בע"מ, שיש לה כידוע אישיות משפטית נפרדת מזו של התובע, אף אם הוא בעל מניות יחיד בה. ומאחר ומדובר בתאגיד הרי שממילא אין הוא יכול להגיש תביעתו לבית המשפט לתביעות קטנות.

אף שהתובע טוען בכתב התביעה כי הפשרה עלתה לו בכסף רב שיצא מחשבונו הפרטי וכי שילם גם כספים למשרד עורכי דין לשם נקיטת הליכי הוצאה לפועל, הרי שלמעשה מבקש התובע החזר הוצאות של החברה שבבעלותו עקב ההפרה הנטענת של הסכם הפשרה. גם אם הוציא התובע הוצאות מכיסו הפרטי יש לראותן לכל היותר כהלוואה שנתן לחברה שבבעלותו וניתן לדרוש החזר זה מהחברה. ואם החברה היא שהוציאה את הכספים, הרי שכאמור לעיל, רק היא זו שיכולה לדרוש הוצאות אלו, אך לא בבית המשפט לתביעות קטנות, כאמור. ביני לביני, ככל שאכן ננקטים או יינקטו הליכי הוצאה לפועל לשם מימוש פסק הדין שניתן לטובת החברה שבבעלות התובע, ממילא נפסק שכר טרחה לעורך הדין המטפל בתיק ההוצאה לפועל.

כל הנזקים להם טוען התובע הנובעים, לטענתו, מהפרת הסכם הפשרה על ידי הנתבעים, הינם למעשה נזקיה של החברה שלו, וכפי שציינתי לעיל, אם ההסכם הופר לא מקום להגשת תביעה נוספת וניתן לאכוף אותו בהליכי הוצאה לפועל. לא מצאתי, איפוא, כי לתובע יש עילת תביעה אישית כנגד הנתבעים.

לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

מאחר והנתבעים לא התייצבו אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד אב תשע"ח, 26 יולי 2018, בהעדר הצדדים.