רקע
ביום 10/5/18 הוגש כתב התביעה בתיק זה. ביום 11/6/18 הוגש כתב ההגנה מטעם נתבעת 1, בו נטען כי מדובר בתביעה קנטרנית המטריחה לשווא את בית המשפט, והועלתה אף טענת השתק עילה. ביום 11/7/18 הוגש כתב ההגנה מטעם נתבעים 2-3, במסגרתו הועלו טענות היעדר עילה, היעדר יריבות והיעדר סמכות עניינית.
ביום 12/7/18 ניתנה החלטה לפיה על התובעות להתייחס לטענות הסף, כפי שפורטו לעיל, עד ליום 19/7/18. ביום 19/7/18 ניתנה אורכה להגשת ההתייחסויות עד ליום 24/7/18. על אף זאת, אף בחלוף כחודש ימים, לא הוגשו התייחסויות ענייניות מטעם התובעות לטענות הסף. עם זאת, ומסיבות אחרות שצויינו מטעם התובעות, ביום 14/8/18 נתבקשה מחיקת הנתבעות 2,3 מכתב התביעה.
על כן, אני מורה כבר כעת על מחיקת התביעה כנגד הנתבעות 2,3. משכך, יבוררו כעת אך ורק טענות הסף שנטענו על ידי הנתבעת 1.
טענת השתק עילה
על פי כלל השתק העילה, כאשר תביעה בין אותם בעלי דין נדונה לגופה, אז אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי דין או חליפיהם, ובתנאי שהתביעה הנוספת מתבססת על עילה זהה (ראו- ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני).
המונח זהות העילות נבחן בדרך מרחיבה. כך, די שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה, אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת (ראו ע"א 8/83 גורדון נ' מונאש – מושב עובדים). התשתית הבסיסית של העילה נלמדת מכתבי הטענות של הצדדים, ומהמערכת העובדתית הכוללת ששמשה יסוד להליך ולפסק הדין.
בענייננו, הפנתה הנתבעת 1 באופן חלקי ולא ברור דיו למספר החלטות של בית המשפט העליון וכן להחלטה של בית משפט השלום בפתח תקוה, בהליכים שפתחה התובעת 2, לרבות בשם התובעת 1 שהינה אמה. עם זאת, עיון בכל ההחלטות שפורסמו באתר בית המשפט העליון ביחס להליכים אלה, ככל שהנתבעת 1 היתה צד להם, לא מלמד על הכרעת בית משפט בסוגיות אשר עשוית להיות זהות לסוגיות אשר ניתן להבין שעולות מהתביעה נשוא ההליך שבפניי. באשר להליך בבית משפט השלום לעיל, הרי מעיון בו במערכת נט המשפט עולה שהנתבעת 1 לא היתה כלל צד לו.
במצב דברים זה, הרי שלא היתה מצד הנתבעת 1 כל הפניה לפסקי דין במסגרתם הוכרעו סוגיות בין התובעות לנתבעת 1, אשר עשויות להיות זהות לסוגיות שניתן להבין כי הן רלבנטיות לתביעה שבפניי. על כן, לא ניתן לדחות את התביעה על הסף בטענת השתק עילה.
|