מאור נ' ספרינט מוטורס בע"מ

מבוא:

1.לפניי תביעה כספית על סך 10,005 ₪, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בפיצויים לדוגמה מכוח הפרת סעיף 31א(א)(5) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1980 (להלן: "החוק"), בגין פירסום מטעה של מחיר מוצרים בעטיו של פער במחיר באופן המוצג בשלט המדף בו הינם מצויים לבין מחירם בקופה. התביעה הוגשה והתבררה כתביעה קטנה, ואולם בשל העובדה שהתובע הינו עורך-דין במקצועו, הותר לנתבעת להיות מיוצגת על-ידי עורך-דין מטעמה אך היא בחרה להתייצב ללא ייצוג.

פרשת התביעה בקצירת האומר:

2.אליבא דגרסתו של התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, ביום 08.02.2016 ביקר לראשונה בחנות הנתבעת בסניף תלפיות והבחין בשלט המציע עסקה משתלמת של "כריך ושתייה" במחיר מוזל בסך של 19.90 ₪ (להלן: "השלט" ו – "תעריף מוזל"). על סמך מצג זה, התובע נטל כריך ושתייה מהמקום בו היה תלוי השלט תוך שהוא מניח, כי הואיל והשלט מוצב בסמוך למדף הנ"ל הרי שמוצרי אותו מדף כלולים בעסקה. דא עקא, שמשהגיע לקופה ומשביקש לרכוש מוצרים אלה בתעריף המוזל, חויב להפתעתו בתעריף גבוה יותר, בסך של 24.88 ₪. כאשר העיר התובע למוכרנית, כי המחיר בהתאם לאמור בשלט הינו 19.90 ₪, נענה, כי המבצע לא חל על סוג הכריך שרכש. לגרסת התובע, באותו היום פנה באמצעות אתר 'פייסבוק' לשירות הלקוחות של חברת "סונול", אשר הנתבעת הינה זכיינית שלה, ושלח התראה לפני נקיטת הליכים בהתאם להוראת סעיף 31א(ב) לחוק. מספר שעות לאחר מכן, פנתה נציגה מטעם חברת "סונול" אל התובע וסוכם ביניהם, כי כרטיס האשראי של התובע יזוכה בסכום הפער שבין מחיר הקופה למחיר המוזל שהיה נקוב בשלט.

3.ביום 11.02.2016 ביקר התובע בסניף אחר של הנתבעת, גם הוא בתוך תחנת דלק של חברת "סונול", ורכש שוב את אותם מוצרים באותה עסקה משתלמת. גם בסניף זה, לטענת התובע, הוצג השלט אשר היה בסניף הקודם בו ביקר. חרף זאת, שוב חויב התובע בתשלום בסך 24.88 ₪, כאשר לאחר דין ודברים עם המוכרן בחנות הוחזר לתובע במזומן סכום הפער.

4.ביום 03.03.2016 ביקר התובע שנית בחנות הנתבעת בסניף תלפיות, רכש שוב את הכריך והשתייה האמורים וחויב בשלישית בסך של 24.88 ₪, כאשר השלט עודנו מופיע בחנות. התובע העמיד את המוכרן על טעותו ואף ציין את שמה של נציגת שירות הלקוחות איתה שוחח במקרה הקודם. עם זאת, המוכר סירב לזכות את התובע בסכום הפער. התובע צירף לכתב התביעה את תצלום השלט ואת תצלום הקבלות בגין שלוש רכישותיו בסניפי הנתבעת.

5.לאור זאת, רשם התובע לנתבעת התראה לפני נקיטת הליכים, והותיר בידיה 48 שעות להשיב לו את סכום הפער והניח את מכתב ההתראה על דלפק החנות בסניף תלפיות, בזמן שמוכר הנתבעת שהה בחנות. ואולם, בחלוף 48 שעות לא השיבה הנתבעת לתובע את סכום הפער. התובע מבהיר, כי לא הופיע בכל רחבי החנות כיתוב המסייג את האמור במבצע רק על סוגי כריכים או משקאות מסוימים והסתייגות זו נאמרה אך בעל-פה על-ידי המוכר במעמד הרכישה בקופה ולאחר שהתובע ביקש לזכותו בסכום הפער. אשר על כן, ומשהפרה לסברתו את הוראות החוק, מבקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 10,005 ₪, המורכב מגובהו המקסימלי של הפיצוי לדוגמה בהתאם להוראות החוק ומסכום הפער שבגינו ביקש התובע זיכוי.

פרשת ההגנה:

6.הנתבעת הינה חברת-בת בבעלות מלאה של חברת "סונול", אשר מפעילה את חנויות הנוחות "sogood" בתחנות התדלוק בפריסה ארצית. אליבא דגרסת הנתבעת, כפי שפורטה בכתב ההגנה, ניתן לרכוש בחנויות הנוחות כריכים וסוגי שתיה שונים בנפרד או במסגרת עסקת ארוחה אשר מוצעת בשתי קטגוריות: כריך ושתייה קלה/חמה בסך של 19.90 ₪; או כריך טריפל/סלט/פסטה בתוספת שתייה קלה/חמה תמורת 24.90 ₪. הנתבעת מבהירה, כי הכריך המוצע בקטגוריה הראשונה הינו כריך ארוז בשקית ניילון, כשלעומתו, הכריך המוצע בקטגוריה השנייה הינו כריך משולש הארוז באריזת פלסטיק קשיחה.