לוי נ' לבני

תביעת פח קטנה ע"ס 6,929 ₪.

לטענת התובע האוטובוס של הנתבעת שנסע מימין לרכב התובע פגע ברכב התובע מצד ימין.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי רכבה נסע בנתיב ימני, רכב התובע עקף אותו ובמהלך העקיפה סטה ופגע באוטובוס של הנתבעת.

שמעתי את עדותם של התובע ושל נהג הנתבעת.

התובע העיד כי :

"כמפורט בתביעה אני 42 שנה נוהג ללא תאונות, נוהג בזהירות ככל שאני יכול. בתאריך הפגיעה נסעתי אחרי האדון הזה, הוא נהג באוטובוס בצורה אטית מוגזמת, עלה על כיכרות. אמרתי או שהאוטו לא תקין או שלא יודע מה. אי אפשר היה לעקוף כי זה היה נתיב אחד. נסעתי מעל 20 דק' אחריו. נוצרה אפשרות לעקוף, היה 4 נתיבים. עקפתי עם צופר, כנראה שהאדון התעצבן, נתן לי סטיה וחזר. המשכתי לנסוע אחריו וצפרתי כדי שנעצור ונחליף פרטים, הוא לא ענה בכלל לקריאות שלו. נוצר מצב שהוא עצר אחרי איזה 10 דקות בתחנה, עצרתי אחריו ואמרתי לו שפגע לי באוטו. הוא אמר מה פתאום והתחיל בצעקות. אמרתי לו תן לי פרטים והוא לא רצה. בא איזה נהג שעובד איתו אמר אתה חייב לתת לו פרטים, אז הוא בצורה מזלזלת אמר קח את הפרטים, יש לו תווית פה, וממש דחף אותי. הוא מעשן כל הנסיעה, בגלל זה הוא נסע אטי, זכותו אבל זה הפרעה לתנועה. תיקנתי את האוטו, 6,000 ₪. נפגע הכנף הימנית וחלקים קדימה. עוד קצת היו משביתים את האוטו. אני תיקנתי את האוטו והגשתי את זה לביטוח שלי, אבל האדון התכחש לתביעה. אני לא עובד, אני חי מביטוח לאומי. הרכב שלי מבוטח בצד שלישי. 6,000 ₪ אני לא יכול לשלם. אני נתתי שיק ואני לא יודע איך אעמוד בזה. מציג במכשיר הנייד תמונה של האוטו שלי אחרי התיקון. יש את התמונות של השמאי. אין לי מה להוסיף, אין לי מסמכים נוספים להגיש".

הנתבע מסר בעדותו כי " אני נוסע ברח' שני נתיבים. נתיב ימין חונות מכוניות. שומע צפצוף, רואה במראה שמאל שלי, זה אוטובוס 12 מטר אורך, אני רואה רכב מנסה להיכנס ביני לבין המדרכה. אני לא מפנה לו מקום, זה נכון, כי אני במעלה כביש ולקראת בית ספר. אחרי מעבר החציה של הבית ספר הכביש מתרחב, אין מכוניות, אני נסכנס לנתיב הימני, הוא עוקף אותי בפראות, אני נכנס לאסוף תלמידים, הוא עוצר אותי בצפצופים וצרחות, אני עוצר, אני רואה בן אדם רץ אליי, האוטו שלו מתדרדר, הוא רץ אליי כולו מריח מאלכוהול. הוא צורח עליי בפראות, אומר לי דפקת לי את האוטו, אני אמרתי לו אין לי שום עניין לצידך ואין סיכוי שדפקתי את האוטו. הוא רץ לחפש סימנים ואפילו לא מצא סימנים. כולו אחוז תזזית "מה אכפת לך, הביטוח ישלם" אמרתי לו אתה מנסה להפיל עליי תיק שאני לא שייך לו. אני נוסע בכביש, אתה נוסע מאחוריי תישאר מאחוריי. אתה באחוריי האוטובוס נכנסת, סבבה, זה לא עניין שלי. זה אוטובוס עם הרעשים שלו, 12 מטר מאחוריי, אם – זו הטענה שלו, אני לא ראיתי את התאונה. איך אני אראה את התאונה אם הוא נכנס בי מאחורה? מאחורה בטמבון שמאלי אחורי של האוטובוס. על האוטובוס לא היה סימנים".

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את מוקדי הנזק על פי חוות דעת השמאי באתי למסקנה כי עלי לדחות את התביעה.