ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
|
22200-08-16
31/01/2017
|
בפני הרשם הבכיר:
איתי רגב
|
| - נגד - |
תובע:
אבירם גיאן
|
נתבעת:
קבוצת קידום בע"מ
|
| פסק דין |
לפני תביעה על סך 4,000 ₪ בה טוען התובע כי הנתבעת לפצותו בגין הודעות פרסומות שנשלחו לטלפון הנייד שלו, ללא הסכמתו.
בקצרה יצוין כי שוכנעתי שדברי פרסומת, כמובנו בחוק התקשורת (בזק ושידורים) (להלן: "החוק") נשלח לטלפון הסלולרי של התובע. שוכנעתי עוד כי לא התובע עצמו הוא שפנו לנתבעת בעקבות קבלת דברי פרסומת אלו, אלא שפנה לחברת ספאם אוף והיא זו שערכה את הבדיקות שמצאה לנכון לערוך בטרם הוגשה התביעה.
נציג מטעמה של חברת ספאם אוף לא נכח בדיון, לא העיד ולא נחקר על נסיבות עריכת הבדיקות והכנת כתב התביעה.
לא אדון, מחדש, בהיבטים השונים של מעורבותה של חברת ספאם אוף ושל חברות כדוגמתה בתביעות מסוג זה. הדבר נדון בהחלטות ובפסקי דין רבים. יוזכר, עם זאת, שכבר נקבע שעל אף הסכנות שבאמור, הרי שכל עוד הדבר נעשה בתום לב ובשקידה סבירה (ובאפשרותו של בית המשפט לוודא שכך נעשה בכל מקרה לגופו), פעילותן של חברות כדוגמת ספאם אוף היא רצויה והיא משמשת משקל נגד לפעולתן הנמרצת של החברות המסחריות במאמציהם השיווקיים האגרסיביים. יחד עם זאת, על בית המשפט להיות מודע לכך שקיימים כוחות הפועלים מאחורי הקלעים, ולוודא כי אכן השפעתם בעניין שנדון בפניו היא מועילה, ואינה הרסנית. ככל שישתכנע בית המשפט שהתביעה לא הוגשה בהתאם לתכלית החקיקה של צמצום תופעת הספאם אלא מתוך אינטרס ותאוות רווח אישי, תתקבל התביעה בשיעור מופחת (ותוזכר קריאת כב' הש' רובינשטיין למחוקק לאפשר לבית המשפט לפסוק חלק מן הסכומים במקרים אלה לטובת מטרות ציבוריות (רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ הנזכר לעיל).
הנתבעת טענה כי התובע אישר קבלת פרסומים ממנה כאשר מסר פרטיו במסגרת התעניינות לרכישת קורס אצלה (התובע מכחיש כי מסר פרטים וכי נרשם לשם האמור). הנתבעת צירפה לכתב ההגנה תדפיס דף הדומה לדף בו נטען כי מסר התובע פרטיו – אולם לא את זה המתייחס לתובע עצמו.
לא שוכנעתי, לפיכך, כי עלה בידי הנתבעת להראות כי דברי הפרסומת נשלחו רק בכפוף להסכמת התובע.
כפי שהוזכר לאחרונה (רת"ק 19317-08-16 רז נ' אימפרשן מדיה בע"מ, מחוזי מרכז-לוד, כב' הש' פלאוט – החלטה מיום 3.1.17), בית המשפט העליון קבע כי סכום הפיצוי בסך 1,000 ₪ הינו בבחינת תקרת הפיצוי (היינו הרף העליון לפיצוי) וכאשר ביהמ"ש נדרש לקבוע את סכום הפיצוי עליו להביא בחשבון את מכלול הנסיבות לרבות השיקולים המנויים בסעיף 30א(י)(3) לחוק התקשורת (ר' רע"א 2904/14 זיו גלסברג נ' קלאב רמון בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 27.07.14).
נוכח כל האמור, מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 800 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.
ניתן היום, ד' שבט תשע"ז, 31 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.