1. בפניי תביעה בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובעת, כתוצאה מתאונת שרשרת בה היו מעורבים שני רכבים נוספים: רכב מ.ר 40-440-51 בו נהג הנתבע 4 (להלן: "הרכב האמצעי"), ורכב מ.ר 64-390-54 בו נהג הנתבע 2 (להלן: "הרכב האחרון") , המצוי בבעלות הנתבעת 5 ואשר מבוטח בביטוח צד ג' אצל הנתבעת 1.
טענות התובעת:
2. בכתב התביעה נטען, כי ביום 25.09.16 נהגה התובעת ברכב מ.ר. 34-543-73 אשר רשום בבעלות מר אורי תמיר, בעלה של התובעת (להלן: "רכב התובעת"). בהגיעה לכיכר בכפר נטר, האטה התובעת את רכבה וכך עשה גם הרכב האמצעי. הרכב האחרון בשיירה הגיע במהירות והתנגש ברכב האמצעי, כתוצאה מכך נהדף הרכב האמצעי אל עבר רכב התובעת ופגע בחלקו האחורי. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים ישירים שהוערכו על פי דוח שמאי ב – 3117 ₪. עוד עתרה התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום שכ"ט שמאי בגובה של 900 ₪, בתשלום שכ"ט עו"ד בגין מכתב ההשגה בסך של 585 ₪ ובהוצאות בגין הגשת התביעה בגובה של 1000 ₪.
טענות הנתבעים:
3. הנתבעים לא חלקו על גובה נזקיה של התובעת.
4. הנתבע 4 (הנהג ברכב האמצעי) טען כי משראה שהתובעת בולמת את רכבה בלם אף הוא, רכב הנתבע 2 (הנהג ברכב האחרון בשיירה) הגיח במהירות מופרזת ובשל כך התנגש ברכבו, כך שהדף אותו לעבר רכב התובעת.
5. הנתבע 2 והנתבעת 5 מכחישים את האמור בכתב התביעה ואת טענות הנתבע 4 וטוענים כי רכב הנתבע 4 התנגש ברכב התובעת כיוון שלא שמר מרחק, הנתבע 2 ניסה לבצע בלימות חירום אך לא הצליח. נתבעים אלו טוענים כי רכבם הצטרף לתאונה קיימת וכי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע 4. בנוסף, טוענים הנתבעים 2 ו – 5, כי התובעת צריכה להוכיח כי היא בעלת הרכב וכי יש להטיל על התובעת אשם תורם משמעותי, כיוון שבלמה את רכבה ללא כל סיבה.
6. הנתבעת 1 טוענת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעים 3 ו-4 אשר התנגשו ברכב התובעת ואילו הנתבע 2 הצטרף לתאונה קיימת. בנוסף, טוענת הנתבעת כי על התובעת להוכיח כי היא בעלת הרכב.
דיון והכרעה-
7. בפניי העידו התובעת, נתבע 2 ונתבע 4.
התובעת ספרה כי נסעה ברכבה לכיוון כיכר הכניסה לכפר נטר, כאשר הייתה בלימת חרום מולה. היא בלמה את רכבה בחוזקה, הכל עף לה בתוך הרכב והיא נעצרה רועדת. היא שמעה מאחוריה רעש של תאונה, הסתכלה במראה ואז הרגישה רכב נכנס בה מאחור. היא לא יודעת מי נכנס במי, מי הדף את מי ומי עשה למי מה ( ע' 1 ש' 19,25 ). משנשאלה התובעת האם רכבו של נתבע 4, שהיה מאחוריה הספיק לבלום מבלי לגעת בה או שנכנס בה והרכב שאחריו נכנס בו, השיבה: "אני לא יכולה לדעת, אם הייתי מחוץ לרכב הייתי יודעת" ( ע' 2 ש' 10 ). עוד הבהירה התובעת, בהגינותה, כי את האמור במכתב הדרישה שהועבר לנתבעת 1, לפיו ראתה את מהלך התאונה כשהסתכלה במראה, לא היא כתבה אלא המוסך והדבר איננו נכון ( ע' 2 ש' 13 ).
הוסיפה התובעת ואמרה כי היא שמעה רעש של פגיעה לפני הפגיעה בה ( ע' 2 ש' 26,30 ).
לא למותר לציין, כי בטופס הדיווח של התובעת על התאונה, לחברת הביטוח (נ/1), נרשם: "תאונת שרשרת – פגיעה בפגוש אחורי- רכב מזדה לא שמר מרחק ופגע עם חלקו הקדמי בחלקו האחורי של רכב צד 2 שנהדף עם חלקו הקדמי על חלקו האחורי של רכב המבוטח".
|