פלונית נ' ספקטר מרכז להדרכת מחשבים בע"מ

לפניי תביעה קטנה על סך 10,000 ₪ שהגישה התובעת, גב' פלונית, עולה חדשה ממדינת רוסיה, המתמודדת עם קשיים נפשיים, נגד הנתבעת, חברת ספקטר מרכז להדרכת מחשבים בע"מ, העוסקת בהכשרה מקצועית בתחום המחשבים.

התובעת נרשמה באוקטובר 2022 לקורס לימודי עברית בחברה הנתבעת, ואף שילמה את מלוא עלות הקורס בסך 7,820 ₪. היא השתתפה בשיעור הראשון למשך חצי שעה בלבד, ומאז לא שבה ללימודים בשל החמרה קשה במצבה הנפשי. לטענת התובעת, היא ביקשה לבטל את השתתפותה ולקבל החזר כספי מלא, אך הנתבעת סירבה להיענות לדרישותיה חרף פניותיה החוזרות ונשנות, וחרף העובדה שהנתבעת מודעת למצבה המיוחד של התובעת. לכן, הגישה התובעת תביעה זו לקבלת החזר כספי בגין עלות הקורס, וכן פיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה לה.

מנגד, הנתבעת מתנגדת בתוקף לתביעה וטוענת כי התובעת חתמה על הסכם רישום מחייב, ואף קיבלה את כספי התשלום עבור הקורס ממשרד הקליטה. הנתבעת טוענת כי התובעת מעולם לא פנתה אליה בבקשה לבטל את הקורס, אלא ביקשה פעמיים להחליף קבוצת לימוד, תחילה בטענה שאינה מבינה את המורה, ולאחר מכן בשל בעיות בריאותיות, וכי היא נענתה לבקשותיה בחיוב. לטענת הנתבעת, אין באפשרותה להשיב את הכספים, שכן מדובר בקבוצה ממשלתית סגורה הממומנת על ידי משרד הקליטה, ועזיבת התובעת גרמה לה נזק כספי ממשי בשל הקטנת הקבוצה.

טענות הצדדים

התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את חובת תום הלב וההגינות המוגברת המוטלות עליה כלפי התובעת, בהיותה "אדם עם מוגבלות" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן. לטענתה, לאור מצבה הנפשי המיוחד והיותה עולה חדשה, על הנתבעת היה להתחשב במגבלותיה, לגלות רגישות כלפיה ולהקל עמה במדיניות ביטול העסקה. התובעת סבורה שהנתבעת לא הסבירה לה כראוי את ההסכם עליו חתמה באופן המותאם לה, ובכך פגעה ביכולתה לגבש רצון חופשי ומודע. לדבריה, הנתבעת התעלמה בחוסר תום לב ממצוקתה, נצמדה לטענות פורמליסטיות והתעלמה מפניותיה החוזרות להגיע להבנות.

מנגד, הנתבעת דוחה את טענות התובעת וסבורה כי ההתקשרות החוזית עמה תקינה לחלוטין. לטענתה, התובעת חתמה מרצונה על הסכם ברור המפרט את תנאי ההרשמה ומדיניות הביטולים. הנתבעת מדגישה כי התובעת כלל לא שילמה עבור הקורס, אלא קיבלה מימון ממשרד הקליטה, ועל כן אין בסיס לדרישת החזר אישית. עוד נטען כי על הנתבעת לקיים את התחייבותה למשרד הקליטה לספק את השירות במסגרת קבוצה סגורה, וכי עזיבת התובעת גרמה לה נזק כספי בשל הקטנת הקבוצה. הנתבעת אינה סבורה כי על התובעת לקבל הטבות מיוחדות או יחס מועדף, וטוענת כי כבר בהרשמה היה ידוע שיש לה מגבלה נפשית, אך חרף זאת משרד הקליטה שלח אותה ללמוד, ולכן אין לפטור אותה מתחולת ההסכם.

הנתבעת סבורה כי מילאה את חובותיה כלפי התובעת בכך שהסכימה פעמיים להעבירה לקבוצה אחרת על חשבונה למרות היעדרותה. לשיטתה, הציעה לתובעת לספק לה בכל עת את השירות ששולם, אך זו בחרה שלא לממשו. הנתבעת אף רואה בדרישת התובעת להחזר מלוא הכספים משום "כפל פיצוי", שכן התובעת כבר קיבלה את כספי המימון ממשרד הקליטה ועתה מבקשת לקבל בחזרה גם כספים שלא שילמה בעצמה. לכן, יש לדחות את תביעתה, כמו גם את דרישתה לפיצוי נוסף על עגמת נפש.

דיון והכרעה