ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
20663-01-18
04/10/2018
|
בפני הרשמת הבכירה:
מרי יפעתי
|
- נגד - |
תובעים:
1. אברהם בן סימון 2. גיל בן סימון
|
נתבעת:
אורית רובין
|
פסק דין |
לפניי תביעה כספית במסגרתה עותרים התובעים לחייב הנתבעת בתשלום בעבור נזקים שנגרמו להם כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 5.8.17.
במועד התאונה נהג מר בן דוד שמעון בקטנוע בבעלותו של התובע 2. נהג הקטנוע מועסק על ידי התובעים כשליח בעסק.
לטענת נהג הקטנוע, בעת שנסע בנתיב הנסיעה בדרך לביצוע משלוח, פנתה הנתבעת עם רכבה מהנתיב הנגדי לתוך נתיב נסיעתו, פגעה בקטנוע והסבה לו נזקים.
מנגד, טענה הנתבעת כי נסעה בנתיב נסיעתה כאשר בכוונתה לפנות שמאלה לצדו השני של הכביש לצורך כניסה לחניית הבניין בו היא מתגוררת, לטענתה, עצרה את רכבה ולאחר שוודאה כי נתיב הנסיעה הנגדי פנוי, ביצעה פנייה שמאלה. בעת שהגיע רכבה למדרכה לצורך כניסה לחנייה, הגיח לפתע הקטנוע אל עבר חזית רכבה, פגע ברכבה והועף לכיוון עץ המצוי במדרכה.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ולאחר ששמעתי העדויות וטיעוני הצדדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת על שני הנהגים באופן שווה. להלן טעמיי.
בחינת הראיות בפני, ובכלל זה תמונות מקום התאונה, מובילות למסקנה כי הפגיעה בין שני הרכבים לא התרחשה בנתיב הנסיעה בכביש אלא בשביל אספלט המצוי בין נתיב חניית הרכבים לצד הכביש (להלן: "השביל") לבין המדרכה הסמוכה לבניין (ראה למשל התמונה נ/1).
מסקנה זו מתיישבת עם מיקום רכב הנתבעת לאחר הפגיעה והן עם מיקום הקטנוע לאחר הפגיעה. מיקום הקטנוע לאחר הפגיעה, בסמוך לעץ המצוי בין השביל לבין המדרכה, אינה מתיישבת עם גרסת נהג הקטנוע לפיה התאונה אירעה בנתיב הנסיעה.
לאור עדות נהג הקטנוע כי נסע באיטיות ועדות הנתבעת לפיה בעת הפגיעה רכבה היה בנסיעה איטית עד כדי עצירה, אין זה סביר כי הקטנוע הועף למרחק רב מנתיב הנסיעה בכביש ועד לעץ.
אם כך, גרסתה של הנתבעת ולפיה התאונה אירעה כאשר רכבה חצה כבר את נתיב הנסיעה, מתיישבת עם מכלול הראיות בפני.