זוהי תביעה כספית, בגדרה עותר התובע לחיוב הנתבעים בסך הכספי של 33,500 ₪.
1.התובע, עובד סוציאלי במקצועו, מספק שירותי טיפול בעזרת בעלי חיים; הנתבע 1 הינו בית ספר ממלכתי דתי במושב חמד (להלן: "בית הספר"); הנתבע 2 הינו יו"ר ועד ההורים של בית הספר ואחד האחראים מטעם ועד ההורים על תכנית הלימודים הנוספת כהגדרתה בסעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי (להלן: "תל"ן"); הנתבעת 3 הינה גזברית ועד ההורים, המעורבת אף היא בהפעלת התל"ן בבית הספר.
2.בסוף חודש יוני 2014, בעקבות מידע שנמסר למנהלת בית הספר, הגב' דקלה רוזנבוים, מאחד ההורים בבית הספר, פנתה מנהלת בית הספר לתובע בנוגע לבחינת אפשרות להפעלת פינת חי ופעילות חינוכית טיפולית לילדי בית הספר למהלך שנת הלימודים תשע"ה. לאחר פגישה שהתקיימה בין מנהלת בית הספר והתובע (שמהותה במחלוקת כפי שיתואר להלן), שלח התובע למנהלת בית הספר הצעת מחיר להפעלת פינת חי ל- 8 שעות שבועיות, בעבור תשלום של 2,400 ₪ לחודש. ביום 2/7/14 שלחה מנהלת בית הספר לתובע הודעת דוא"ל לפיו "אבדוק התכנות עלויות וכו'. אשמח לעמוד איתך בקשר. תודה דקלה". ביום 16/7/14 השיבה מנהלת בית הספר לתובע "קבלתי. מחר ב"ה נסגור. תודה"
ביום 17/7/14 שלחה מנהלת בית הספר דוא"ל נוסף בו כתבה "בבקשה שלח לי את הצעה בית ספרית לאור מה שדיברנו. אני רוצה לאשר סופית לסגירה". בהתאם לדרישת בית הספר שלח התובע, ביום 24/7/2014, הסכם הכולל התייחסות לתכנית התל"ן, בו הציע להעביר 6 שעות הדרכה שבועיות ו- 4 שעות הפעלת פינת חי (סעיף 11 לכתב ההגנה). עוד באותו היום, נשלח לתובע דוא"ל לפיו "... נהיה בקשר בבקשה ביום שני לסגירה". בהמשך לכך, ביקש בית הספר להרחיב את שעות הפעילות ל- 8 שעות הדרכה שבועיות.
ביום 6/8/14 שלחה סגנית בית הספר לתובע ולמנהלת בית הספר הודעת דוא"ל בזו הלשון: "תומר שלום, מצ"ב מערכת השעות לשנה הבאה. בפעילות השתתפו (ישתתפו) 8 קבוצות. שכבות גיל א'-ב'. יומיים בשבוע ימי שני וחמישי. נתאם איתך לפי הצעתך לשלב את שכבות ג'-ד'- כנאמני חיות, שיעזרו בטיפול ועוד. אנו מעריכות שנתחיל לאחר החגים (סוכות). נעדכן בהמשך. אשמח לקבל את אישורך על קבלת המייל.
התובע השיב לפניה זו כי "יש מספר נקודות חשובות שחשוב לי לסגור לפני שאנחנו מסכמים...". בהודעה זו, ביקש התובע לשנות הסידור הנוגע לאחזקת פינת החי, כך שהתשלום יעמוד על הסך של 1,000 ₪ לחודש ולא לפי שעות עבודה. כן ביקש לשנות את השעות שנקבעו שבמערכת השעות.
3.ביני וביני, הציע התובע לבית הספר לרכוש כלובי חיות גדולים במחיר אטרקטיבי מהיישוב בני דרום בשל סגירת פינת החי שם במהלך מבצע "צוק איתן", ולצורך הקמת פינת החי בבית הספר. לאחר תאריך 6/8/14, התובע, הנתבעת 3, ובן זוגה של הנתבעת 3, הובילו את הכלובים לבית הספר, יחד עם כלובים נוספים לשימושו של התובע.
במהלך חודש ספטמבר 2014, משפנה התובע למנהלת בית הספר על מנת להתחיל בעבודתו בהתאם לשיבוץ מערכת השעות שנשלחה אליו, הבין התובע לראשונה, לגרסתו, כי בית הספר סיכם עם גורם אחר על העברת תכנית התל"ן בתחום בעלי החיים. לאחר הבנה זו התקיימה פגישה בין התובע, מנהלת בית הספר ונציגי וועד בית הספר, בה הובהר לתובע כי תכנית התל"ן לא התאפשרה, בין היתר בשל אי העמדת ימים ושעות כפי שתואמים את מערכת השעות, וכי חילופי הדוא"ל נעשו לצורך בדיקת היתכנות טכנית של ימי עבודה המתאימים לצרכי בית הספר, כשלב מקדמי והתחלתי לבדיקת אפשרות להתקשרות. מנגד, הוצע לתובע להפעיל את פינת החי שבבית הספר, הצעה שלא התגבשה לכדי הסכם.
4.לטענת התובע, לא היה לו כל ספק כי בין הצדדים נכרת חוזה, משסוכמו כל הפרטים המהותיים ואף נשלחה מערכת שעות להפעלת התכנית בבית הספר. התובע גורס, כי נגרמו לו נזקים כספיים כבדים עקב היחס והתנהלות בית הספר. מציין התובע, כי דחה הצעות אחרות דומות על מנת לפנות את זמנו לעבודה בבית הספר, ואף התחייב כספית להוצאות לצורך העבודה – דוגמת הארכת הסכם השכירות בישוב חמד למשך שנה נוספת. התובע עתר לחיוב הנתבעים בסך של 8,600 בשל מניעת הפעלת פינת החי; 24,000 ₪ בשל העדר יכולתו להפעיל 8 קבוצות בסך למשך שנה; 600 ₪ בעבור הקמת פינת החי, וכן עוגמת נפש על סך של 5,000 ₪. על מנת להתאים את התביעה לסמכות בית המשפט לתביעות קטנות, העמיד תביעתו על הסך המקסימלי המקנה סמכות עניינית – 33,500 ₪.
5.הנתבעים שוללים גרסת התובע, וטוענים כי דין התביעה להידחות. לטענתם, כבר בפגישה הראשונית עם מנהלת בית הספר הובהר לתובע, בלשון שאינה משתמעת לשני פנים, כי מדובר בהפעלת תכנית תל"ן בעבודה מול כיתות ולפיכך – ככל שיגיע עם המנהלת להבנות, הרי שיש לחתום על הסכם ולקבל את אישור הורי בית הספר ומשרד החינוך לצורך העמדת תקציב מטעמם לפעילות. לתובע, שהתבקש להעביר הצעה לספק השירותים, הובהר כי ההתקשרות – ככל שתשתכלל – תלויה באישור הגורמים בבית הספר ומחוצה לו. לאחר פגישה זו, הגיע התובע מספר פעמים מיוזמתו לבית הספר וניסה לקדם הקמת פינת חי בבית הספר, הגם שבית הספר לא היה זקוק לפינת חי, אלא למתן תגבור במסגרת התל"ן. מנהלת בית הספר, כך נטען, לא שללה הקמת פינת חי בבית הספר, ככל שהדבר היה מקבל את אישור וועד ההורים ותקצוב מצדו. התובע פעל לקידום רצונותיו ובחר להתעלם מההסברים שלא הניחו דעתו, תוך שביקש להשתלב כשכיר בבית הספר. מנהלת בית הספר, עם זאת, הבהירה לתובע, כי ככל שתהא התקשרות בין הצדדים, יהא מדובר בהעסקתו כספק עצמאי. הנתבעים טוענים כי הצעת המחיר שהועברה על ידי התובע נוגעת להקמת פינת החי, ומנגד – אין מדובר בהצעה מסודרת לצורך הפעלת תכנית התל"ן, משזו אינה כוללת מחיר לשעת פעילות של העברת שיעורים בכיתות.