פרייפלד נ' פארמה עלית בע"מ

בפני בקשה לצרף כנתבע מנהל או דירקטור בחברה הנתבעת לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת).

1.בסעיפים 30א(ח) ו-(ט) לחוק התקשורת נקבע:

"(ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ט)הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה".

באשר לפרשנות החזקה הקבועה בס"ק ח יש מחלוקת בבתי המשפט המחוזיים, ובית המשפט העליון טרם הכריע במחלוקת זו, וקיימות דעות לכאן או לכאן (ראה: הערת בית המשפט ברע"א 6938/14 אור הקסם בע"מ נ' עמית זילברג (16.1.2014)).

המחלוקת היא האם החזקה חלה רק במישור האחריות הפלילית, או גם במישור הדין האזרחי המסדיר את שאלת הטלת הפיצוי על המפרסם.

ככל שהיא חלה רק במישור הפלילי, הרי אין מקום להטלת אחריות אישית בגין פרסום שעשתה חברה על נושא משרה, מבלי שתוכח אחת העילות המוכרות בדין הכללי להרמת מסך או לחיוב אישי. אמנם ניתן לחייב נושא משרה בתאגיד באחריות לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, אולם הדבר צריך להיעשות בגדרי העילות המוכרות בדין הכללי, שכן סעיפים 30א(ח) ו-30א(ט) לחוק התקשורת לא יוצרים דין מיוחד במישור האזרחי לחיוב אישי של נושא משרה.

2.מחלוקת זו נותחה בהרחבה בתק (קריות) 23742-11-14 דוד חונדיא ואח' נ' אור הקסם בע"מ (פסק הדין מיום 15/6/15).

בפסק דין זה קבע השופט עלי כי :

"מיקומה של החזקה ולשון הסעיף מלמדים כי חזקה זו חלה רק לגבי העבירה הקבועה בס"ק ח'. כלומר: בתחום העונשי, על נושא המשרה בתאגיד מוטל הנטל להוכיח כי הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי ס"ק ו'. הדברים עולים גם מכך שהחזקה חלה במקרה ונושא משרה בתפקיד "הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה". זה לשון החוק.

מכאן, שבהעדר הוראה דומה במישור האחראיות האזרחית, אין לקבוע כי חזקה דומה חלה. אין גם בס"ק ט' כדי לסייע בעניין. ס"ק ט' קובע כי "הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודות הנזיקין יחולו עליה". הסעיף קובע אכן כי הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת מהווה עוולה, אך אין לראות בסעיף זה כמחיל את החזקה. עסקינן בדין הקובע כי הפרת ההוראות המהותיות, המסדירות את האיסור בדבר משלוח דברי הפרסומת, מהווה עוולה ואין בין כך לבין אימוץ הוראות פרוצדורליות או חזקות ראייתיות ולא כלום."

הנה כי כן, הפרשנות הקיימת נוטה שלא להחיל את החזקה הקבועה בסעיף קטן ח' בחוק התקשורת גם על הדין האזרחי.

משכך, אין אני מוצאת לנכון להטיל חבות במקום שהיכולת להטיל חבות לא הוכרעה.

אשר על כן, הבקשה לצרוף מר יהודה אריה פריזנד כנתבע, נדחית.