פרי נ' סדיצקי

בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 12.7.16.

ביום 12.7.16 ניתן פסק דין בהיעדר התייצבות הנתבע. מאוחר יותר נקבע דיון ליום 22.11.16 אשר נועד לשם דיון בבקשת הנתבע לביטול פסק הדין. משלא התייצב הנתבע לדיון הנ"ל, נדחתה בקשתו ונקבע כי פסק הדין מיום 12.7.16 יעמוד על כנו.

לאחר הדיון, ובחלוף כשנה, הוגשה ביום 4.12.17 בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה הוגשה בתחילה על ידי צד ג, נחום סדיצקי ולא על ידי הנתבע עצמו. מאוחר יותר, ובהתאם להוראת בית המשפט, הבקשה תוקנה והוגשה לכאורה מטעם הנתבע, ביום 21.12.17.

עתה הוגש לתיק, לכאורה בתמיכה לבקשה, תצהיר מטעם צד ג, נחום סדיצקי ולא מטעם הנתבע עצמו (להלן :"צד ג").

יודגש כבר עתה כי הגשת הבקשה מטעם צד ג הנ"ל וכן הגשת התצהיר מטעמו במקום מטעם הנתבע עצמו, בוצעה חרף החלטות קודמות שניתנו בתיק, ביום 4.12.17, 21.12.17 ו- 22.1.18.

הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהתצהיר שהוגש על ידי צד ג, מתייחס לטענות בדבר אי ידיעת הנתבע ולא אי ידיעת צד ג עצמו, אודות הדיון שהתקיים ביום 22.11.16 ואודות קבלת הזימון לדיון זה.

ברי כי בקשה לביטול פסק הדין, יש לתמוך בתצהיר וכאשר עסקינן בטענה בדבר אי ידיעת הנתבע אודות הדיון, אזי יש להידרש לתצהיר של הנתבע עצמו ולא של צד ג.

לא זו אף זו, לתצהיר זה לא צורפה אסמכתא המבססת את הטענה לפיה הנתבע לא היה בארץ במועד המצאת הזימון לדיון, כגון: תדפיס כניסות ויציאות של הנתבע ממרשם האוכלוסין.

בתצהיר צוין כי מצורף לו העתק מדרכון הנתבע ואולם בפועל לא צורף מסמך כלשהו.