מידן ואח' נ' לוי ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד. למען הנוחות יכונו הצדדים על פי מעמדם בתביעה העיקרית.

עניינן של התביעות בנזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת וכן לרכבה של הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), בתאונת דרכים שאירעה ביום 7.1.18, בחניון תת קרקעי של קניון רחובות. (להלן: "התאונה").

לצדדים גרסאות שונות לנסיבות התרחשות התאונה וכל צד מגלגל את האחריות לקרות התאונה ולנזקיה לפתחו של משנהו.

לטענת התובעת התאונה ארעה בחניון התת קרקעי של הקניון, כאשר על מנת לצאת מן החניון ביקשה לעלות ממפלס חנייה אחד לאחר. כפי טענתה, בעודה משלימה את העלייה בין מפלסי החניון בנתיב הימני הגיעה הנתבעת ברכבה מימין לרכב התובעת ופגעה ברכבה בחלקו האחורי הימני.

מנגד, טוענת הנתבעת כי התובעת נסעה ברכבה בחניון מאחורי רכב הנתבעת אשר עמד בפקק של רכבים אשר ביקשו לצאת מן החניון. כפי טענתה, התאונה ארעה עת ביקשה התובעת לעקוף את רכב הנתבעת מצד שמאל, תוך סטייה למסלול הנסיעה בנתיב הנגדי של הרכבים המבקשים להיכנס לחניון. לאחר שכפי הנטען הבחינה התובעת ברכבים המגיעים מולה בנתיב הנגדי הסיטה את רכבה לנתיב הנסיעה של הנתבעת ופגעה ברכבה בצדו הקדמי השמאלי.

על פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז -1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עמדתי על נסיבות התאונה , מיקום כלי הרכב ומיקום הפגיעות, ועיינתי פעם נוספת בראיות ובתמונות שצורפו לכתבי הטענות וכן באלה שהוצגו בדיון, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפניי את אופן קרות האירוע, לגרסתו – אני מעדיפה את גרסת התובעת, ולפיכך מצאתי כי האחריות לתאונה מוטלת על שכמה של הנתבעת כפי שינומק להלן;