אביעד נ' אוטו מודיעין בע"מ

התובעת טוענת שרכשה מצבר אצל הנתבעת ביום 27.3.17 תמורת 380 ₪. לאחר כחודשיים הופיעו ברכב בעיות התנעה ובמוסך נאמר לה שהמצבר אינו חדש אלא כבן שנה. עוד נאמר לה שהוא לא מתאים למכונית פולקסווגן גולף אלא לסיטרואן. התובעת הגישה תיעוד עסקה באשראי בסך 380 ₪ אצל הנתבעת, אך ממנו לא ניתן לדעת מה רכשה. לדבריה לא קיבלה מהנתבעת קבלה או אחריות.

התובעת מבקשת השבת 380 ₪ ששילמה לנתבעת, 550 ₪ שעלה מצבר חדש ועוד 7,000 ₪ בשל עוגמת נפש. בכתב ההגנה מלגלגת הנתבעת על טענת התובעת ואומרת שמצבר הוא רכיב אוניברסלי שאינו מותאם דווקא למכונית של יצרן ספציפי. במשפט הגישה מסמך של יבואן מצברי ורטה, המסביר שהמצבר שכנטען הותקן במכונית התובעת הוא מצבר שמגיע עם רכב חדש מתוצרת פ'זו או סיטרואן ואינו מיועד לשוק הרגיל. הנתבעת מכחישה שמכרה פריט כזה לתובעת. היא טוענת שברכבה של התובעת היתה בעיית חשמל כלשהי – ולדעתה החשבונית של המוסך שממנה עולה לכאורה החלפת מצבר, שונתה לאחר מעשה.

הראיות מעוררות תמיהות רבות. ברור שהתובעת רכשה מהנתבעת משהו ביום 27.3.17. עד אחד של הנתבעת טען שאינו יכול לדעת מה רכשה גם לפי פרטי עסקת האשראי. הדבר אינו נשמע סביר. עד אחר של הנתבעת סבר שהיא רכשה מצבר, אך מעדות העד הראשון ברור שמצבר חדש אמור לעלות יותר מ – 380 ₪. חשבונית התיקון מעוררת גם היא תהיות: המסמך אינו לגמרי קריא, אך עולה ממנו שתוקנה ברכב תקלת חשמל וגם הוחלף מצבר והכל בעלות צנועה מאד של 550 ₪. בעלי הנתבעת גם מצאו לנכון להגיע למוסך לנסות "לברר" מה בדיוק רשום באותו מסמך, טרחה מעט חשודה.

המצבר שלטענת התובעת הותקן במכוניתה נראה כמצבר משומש שפורק ממכונית צרפתית. התרוקנותו לאחר חודשיים שלושה עשויה להיות קשורה לתקלה חשמלית שהיתה כנראה במכונית בלי קשר אליו. התובעת לא קיבלה מהנתבעת תעודת אחריות על מצבר חדש. אילו נמכר לה מצבר יקר יותר, היה מקום לבחון האם פשוט רימו אותה ומחרו לה מוצר משומש במחיר של חדש. אלא, שהתובעת שילמה עבור המצבר רק 380 ₪, מחיר נמוך מדי עבור מצבר חדש. האם נמכר לה מצבר משומש בלי ידיעתה? המחיר מרמז על אפשרות אחרת. לתובעת היתה מכונית ישנה. יתכן שהיא חיפשה פתרון זול וקיבלה אותו. אם זה מה שקרה, אך צפוי שעסקה כזאת תעשה בלי תיעוד ובלי תעודת אחריות. ברור שכעת יש לשני הצדדים אינטרס להתכחש לעסקה האמיתית שעשו.

בטרם סיום אתייחס לסכומים שנתבעו: התובעת ביקשה את השבת הסכום ששילמה וגם 550 ₪ שעלה המצבר שרכשה בסופו של דבר. אפילו היתה מוכיחה את טענותיה, אין הצדקה שהנתבעת תממן הוצאה שהיתה מוציאה בכל מקרה. ניפוח התביעה והניסיון לקבל כספים שלא מגיעים לה, אינה מועילה לאמינות טענות התובעת.

לאור האמור, לא שוכנעתי שהנתבעת רימתה את התובעת ומכרה לה מוצר משומש כאילו היה חדש. התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.