פנחסוב נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

1.בפני תביעה כספית, בסך 33,500 ₪, שעניינה העקרוני הוא טענת התובע לגבייה ביותר ע"י הנתבעת, בניגוד למחירים מוסכמים של חבילות תקשורת. לא הוברר מכתב התביעה כיצד הגיע התובע לסכום התביעה, וגם בדיון הסכים התובע, כי טענותיו לגביית-יתר מסתכמות בכ-7,000 ₪.

2.בכתב התביעה, לא מפרט התובע את סכומי גביית-היתר הנטענים, אך טוען באופן כללי כי החיובים היו גבוהים מכפי שהובטח, ובתקופה של כשנה וחצי אף היו חיובים כפולים ללא פשר. בדיון היום, הגיש התובע פלט של כל החיובים שבוצעו בכרטיס האשראי שלו לטובת הנתבעת, ועליו תרשומת בכתב יד של גביית היתר הנטענת בכל חודש וחודש. עיון בפלט זה ובתרשומות מלמד, כי למעשה סכומי החיוב ביתר הנטענים אינם מגיעים אפילו לסך 7,000 ₪, אלא לכ-3,000 ₪ או כ-4,000 ₪, לפי אחת משתי חלופות (התובע ערך רשימות הן לפי חלופה של חיוב בסיסי של 215 ₪, והן לפי חיוב בסיסי של 254 ₪, בשל מחיריהן הנטענים של שתי חבילות שונות מתקופות שונות).

3.לתובע גם טרוניות קשות באשר לטיב השירות וזמינות נציגי הנתבעת, בכל פניותיו לבירור סכומי החיוב.

4.הנתבעת טוענת, כי כל החיובים הם על פי ההסכמים שבין הצדדים, אלא שהיו מספר הסכמים, ובחלק מהמקרים הסתיימו תקופות של הטבות מיוחדות שניתנו לזמן קצוב עם תחילת ההתקשרות, ומכאן ההסבר לחלק מהתוספות בסכומי החיוב. חיוב חודשי גבוה במיוחד הוסבר כנובע מהוצאה חד-פעמית של תיקון התקנה, אך נטען כי סכום זה הוחזר לתובע לאחר שהביע טרוניה על החיוב. החיוב הכפול הוסבר בכך, שלמשך שנה וחצי הותקן בבית התובע מודם נוסף, עבור משתמש נפרד על שמו של התובע. הנתבעת צרפה פלטי מחשב המפרטים את תנאי כל חבילה וחבילה (לא חתומים), ופקודות עבודה עבור כל התקנה והתקנה (חתומים).

5.בדיון היום, הכחיש תחילה התובע הזמנת משתמש נפרד, אולם משהוצגה לו החתימה על פקודת העבודה הרלבנטית, זיהה את חתימתה של המטפלת הזרה הגרה בביתו, ואישר כי אכן, הוזמן גם עבורה אינטרנט למשך שנה וחצי. עם זאת, חלק על סכומי החיוב.

6.דין התביעה להידחות בכ-99.5% מסכומה. התובע זכאי לכאורה להשבה של סכום הנמוך ממחצית האחוז של סכום התביעה, בסך כ-140 ₪ כפי שיובהר.

7.כבר ציינו, כי סכום התביעה עצמו מופרז מעל ומעבר לכל זכאות אפשרית; אולם בפועל, נראה כי לנתבעת הסבר לכל החיובים שנעשו, והסבריה תואמים – בקירוב, אם לא במדויק – את סכומי החיוב החודשיים שצרף התובע. במצב דברים זה, היה על התובע להצביע על מקומות בהם טענות הנתבעת אינן משקפות את המוסכם, אך לא היה בידיו לעשות כן, למעט מקום אחד, בתחילת ההתקשרות (סוף 2015 או תחילת 2016), בו לטענתו החבילה שהובטחה לו היתה בעלות של 254 ₪ בחודש, אך הנתבעת טוענת (על פי המסמכים) כי היה זה 284 ₪ בחודש. לגבי תקופה זו, אין בידי התובע אסמכתא כלשהי, ולא מן הנמנע כי מקור הבעיה בקשיי תקשורת בין התובע לבין נציגי הנתבעת.

8.לשם הדיוק, במשך 4 חודשי חיוב (ספטמבר-דצמבר 2017) חויב התובע בסך של כ-35 ₪ לחודש יותר מהסכום המירבי המוסבר בכתב ההגנה, וביחד כ-140 ₪. על פני הדברים, התובע אמור להיות זכאי להשבת סכום זה.

9.אבהיר בהקשר זה, כי נתתי דעתי לקשיי השפה של התובע, ולגילו המתקדם, ואני סבור כי טוב היתה עושה הנתבעת אם היתה מנחה את נציגיה לתת בידי לקוחות הצעת מחיר כתובה לפני ההתקשרות, כפי שעשו נציגי בחודש מרץ 2017 (הצעת מחיר זו אכן מוצאת את ביטויה בחיובים החודשיים הבאים בעקבותיה).