ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בית-שמש
|
12623-04-18
21/08/2018
|
בפני הרשם הבכיר:
בנימין בן סימון
|
- נגד - |
תובע:
תומר שטילמן
|
נתבעים:
1. י. ד. ברזאני בע"מ ח.פ 511602138 2. דיין בר
|
פסק דין |
בפני תביעה קטנה. כיוון שמדובר בתביעה קטנה אנמק את פסק הדין על דרך הקיצור.
בראשית דברי אציין, כי דין בקשת הנתבעת (להלן: "הנתבעת" או "החברה" או "ברזאני") למחוק את התביעה כנגד הנתבע 2 מתקבלת על הסף, שכן מדובר ביריבות משפטית בין התובע לחברת ברזאני ולא בין התובע לעובד של החברה. בנוסף, התביעה הינה כנגד הנתבעת 1 כאמור לעיל, ולא כנטען על ידי התובע בכתב תביעתו.
ביום 6.11.06 נחתם הסכם בין הנתבעת לבין מושב בקוע בקשר עם הרחבת המושב (להלן – הסכם ההרחבה), שלפיו התחייבה הנתבעת לבצע את עבודות הפיתוח הציבורי של פרויקט ההרחבה, כמפורט בנספח ב/1 להסכם ההרחבה. ביום 16.2.10 נמסרו עבודות הפיתוח הציבורי לנציגי מושב בקוע (ראה פרוטוקול מסירה – נספח ג' לתצהיר מנהל הנתבעת , מר דיין בר) (ראו: תא"ק (י-ם) 19059-05-13 י. ד. ברזאני בע"מ נ' בתאל שרעבי).
ביום 4.1.08 נחתם בין הנתבעת לבין גדי ורחל גנור-עבדי הסכם לביצוע עבודות פיתוח ציבורי עבור מגרש 224 בהרחבת מושב בקוע.
התובע רכש בשנת 2012 מגרש לבנייה מגדי ורחל גנור-עבדי. כתנאי להעברת הזכויות במגרש, דרשה הנתבעת מהתובע ערבות בנקאית בגדרה הוא מתחייב שלא לפגוע בתשתיות בזמן שיבנה את ביתו וזאת על סך 25,000 ש"ח לפי מדד שנת 2006.
לטענת התובע, בזמן הדרישה לערבות על התשתיות ממנו, התשתיות כבר לא היו באחריות הנתבעת. אך, על מנת לאפשר את ההעברה על שמו ומסיבות בלתי סבירות ולמורת רוחו, הפקיד ערבות בנקאית לטובת חברת ברזאני. לטענת התובע, למרות שלא כל התשתיות פותחו עד היום על ידי ברזאני, מאז מסירת הערבות פנתה החברה מידי שנה לבנק בבקשה להארכת הערבות, הליך אשר עלותו הסתכמה עבורו בסך של כ – 1,000 ₪ לשנה ללא כל סיבה מוצדקת.
לטענתו, במהלך הבניה נתגלעו בעיות בתשתיות הציבוריות (כגון: תאורה, מדרכות, חיבור ביוב), הוא פנה לחברת ברזאני, וזו הבהירה לו, כי החברה כבר העבירה את הטיפול בתשתיות למושב וכי הטיפול בתשתיות אינו באחריותה עוד.
התובע סיים את בניית ביתו. משלא גע בתשתיות דרש לשחרר את כספי הערבות מהחברה. זו האחרונה הודתה כי אין לה עניין בערבות, אך התנתה תנאי, לפיו תשחרר את הערבות, רק אם יחתום כי אין לו טענות באשר לאי השלמת העבודות הציבוריות. התובע סירב לדרישה זו. אי לכך, בחודש פברואר 2018 הגישה ברזאני בקשה לבנק מזרחי לחילוט הערבות, הבנק נענה ואז חולט סך של 31,712.25 ש"ח לטובת ברזאני. התובע עותר, כי יוחזר לו כל הסכום שחולט, בנוסף לכספים שהוציא בגין ההליך שבפני.
לטענת ברזאני, הסכם הפיתוח קובע כי הערבות תוארך עד לאישורה בכתב של חברת ברזאני, כי אין לה התנגדות לקבלת תעודת גמר ואישור אכלוס. התובע אינו מכחיש, כי הסכים בכתב, כי ככל שלא יחדש את הערבות תהיה לברזאני הזכות לחלט את הערבות וכי הוא מסכים מראש לחילוטה.