ת"ק 1009-07-15 שילוני נ' שופרסל בע"מ

לפני תביעתו של התובע לחיוב הנתבעת בפיצויים לדוגמה בהתאם לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט- 1999 (להלן: "החוק" או "חוק הפקדון על מכלי משקה").

לטענת התובע הוא נוהג יחד עם בנו לאסוף מכלי משקה ומביאם למרכולים השונים על מנת לזכות בדמי הפקדון שלהם. לטענתו, בימי פסח תשע"ד ניסו הוא ובנו להחזיר את מכלי המשקה בכמה סניפים של הנתבעת אך בכולם נאמר להם כי הם אינם מקבלים מכלי משקה בימים הסמוכים לחג הפסח ובמהלכו.

לקראת פסח תשע"ה שלח מכתב להנהלת הנתבעת ובו ביקש כי יקבלו את מכלי המשקה גם במהלך חג הפסח אלא שהנתבעת לא ענתה למכתב זה.

בין התאריכים 2.4.2015-31.3.2015 יצא עם בנו אל 18 סניפי הרשת וניסה להחזיר את מכלי המשקה כאשר ללא יוצא מן הכל, בכל סניפי הרשת בהם ביקרו, סירבו לקבל את מכלי המשקה. פירוטי הסניפים בהם ביקר התובע והמועדים פורטו בכתב התביעה. התובע הופנה על ידי נציגי הנתבעת לשלטים לפיהם בשל חג הפסח לא יתקבלו מכלי משקה ריקים בתאריכים המפורטים (ראה ת/2) החל מימים ספורים לפני החג ועד לסופו. עובדי הנתבעת מסרו כי הדבר נעשה מטעמי כשרות אולם לא ידעו לציין דבר מעבר לכך.

בהתאם לכך, עותר התובע לסעד בהתאם לסעיף 22 לחוק.

הנתבעת מנגד טענה כי היא רשת מרכולים קמעונאית כשרה המונה ומפעילה 280 סניפים ברחבי הארץ ובתוך כך מקפידה על הלכות הכשרות ופועלת תחת פיקוחה של הרבנות הראשית לישראל. כחלק משמירה על הלכות הכשרות שומרת הנתבעת ודואגת להכשרת כל סניפיה מספר ימים לפני ערבו של חג הפסח. כך גם בשנת 2015 פנתה מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, בהנחיות האוסרות קבלת מכלי משקה ריקים במהלך חג הפסח מחשש להימצאות שאריות במכלים אלה וכתוצאה מכך פגיעה בכשרות של רשתות השיווק. על מנת לעמוד בהנחיות מחלקת הכשרות ובאותו הזמן לעמוד על הוראות המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לאכיפת הוראות חוק הפקדון על מכלי משקה נתקבל אישור מאת הממונה על חוק הפיקדון במשרד להגנת הסביבה על אי ביצוע אכיפה בחג הפסח בכל הקשור להחזרת בקבוקי משקה חייבי פיקדון. עמדה זו תואמה עם מנהל המשטרה הירוקה. (נספחים א ו- ב לכתב ההגנה).

לאחר שקראתי בעיון את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

חוק הפיקדון על מכלי משקה קובע את חובתו של בעל עסק לקבל מצרכן מכלי משקה ריקים ולשלם דמי פיקדון בעדם. לצד קביעת החובה קובע החוק סנקציות שונות בגין הפרתו ובכלל זה סנקציה עונשית (סעיף 18 לחוק) וסנקציה אזרחית בדמות פיצויים לדוגמה (סעיף 22 לחוק).

בענייננו מבקש התובע לממש את הסנקציה האזרחית האמורה, קרי: תשלום של 1,800 ₪ בגין כל סירוב.