ת"צ 7347-10-13 פינקלשטיין נ' רעיונית בע"מ

לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

1.בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות נקבעו ארבעה תנאים מצטברים שעל בית המשפט להיווכח בקיומם כדי להיעתר לבקשה לאשר תובענה ייצוגית:

(1)התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2)תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת[...];

(4)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

הואיל ובתובענה ייצוגית מונחת על הכף תביעה כבדת משקל, המבקש לייצג את חברי הקבוצה נדרש, שלא כבתיק אזרחי רגיל, להניח עוד בשלב המקדמי תשתיות ראיות מספקת כדי להקים סיכוי סביר שהקבוצה תזכה בתביעתה. עם זאת ברע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, פסקה 15 לפסק-דינו של כבוד המשנה לנשיא אליעזר ריבלין (פורסם באר"ש, 05.07.2012), נפסק כדלקמן:

[...] ברי כי תכלית החוק היא להורות לבית המשפט לבצע בחינה מקדמית של סיכויי התובענה לשם הגנה מידתית על זכויות הנתבעים. לעניין זה, די לו לבית המשפט לעקוב בדקדקנות אחר לשון המחוקק ולראות האם קיימת ,,אפשרות סבירה'' להכרעה לטובת קבוצת התובעים; הא, ותו לא. החמרת התנאים לאישור תובענה כייצוגית, ובירור רוב רובה של התביעה כבר בשלב אישור התובענה כייצוגית, חורגת מהאיזון שקבע המחוקק, ועל כן היא אינה ראויה. נוסף על כך, דיון שמתבצע באופן זה אינו יעיל, מכיוון שנוצרת כפילות בין הדיון בגוף התובענה לבין הדיון בבקשת האישור; חוסר היעילות הטמון בכפילות זו גדל מקום בו פונים הצדדים פעמיים לערכאת הערעור. יפים לעני[י]ן זה דברי הנשיא א' ברק: ,,אין להפוך את הפרוזדור למשכן קבע. הליך האישור צריך להיות רציני ויעיל. אסור לו, להליך זה, להוות גורם המצנן תובעים ראויים מלהגיש תביעה ייצוגית'' (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 787 (1996)). [...]

(ההדגשה בקו אינה במקור)

כבר נפסק כי אין צורך בזהות מלאה בכל השאלות של עובדה ושל משפט הטעונות הכרעה באשר לכל החברים בקבוצה, וכי