שמול נ' אתגרים הדרכות בע"מ

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

1. עניינה של התובענה ובקשת האישור היא כי הנתבעת , מפעילת קייטנות, צהרונים וחוגים של ילדים בבתי הספר היסודיים ברחבי הארץ, לא הפחיתה שיעור מס ערך מוסף (להלן: "מע"מ") ביום 1.10.15 (מ- 18% ל- 17%) וזאת בניגוד לדין ולהסכם בין הצדדים. נטען, כי על הנתבעת חלה חובה להפחית את המחיר ללקוחותיה במקרה של הפחתת שיעור המע"מ, ומשעה שלא עשתה כן, עסקינן ב"העלאת תעריפים" אסורה. המבקשת העריכה נזקיה בסך של 83.16 ₪. הנזק המוערך לחברי הקבוצה עמד על סך של 115.94 ₪ בממוצע לילד וסך נזקים כולל בשיעור של 579,700 ₪.

    

2. חברי הקבוצה הוגדרו על ידי המבקשת כ- "כלל הלקוחות של המשיבה אשר למרות הורדת שיעור המע"מ, הסכום הכולל בו הם חויבו לא הופחת בהתאם". (להלן: "חברי הקבוצה").

    

3. בתשובתה לבקשת האישור עמדה הנתבעת על כך שאין ממש בטענות התובעת, וכי על פי הדין וההסכם בין הצדדים, אין מדובר בנסיבות העניין, ב"העלאת מחיר אסורה". עוד נטען, כי בהתאם להלכה הפסוקה, לא קיימת חובה להפחית מחירים בעקבות ירידת המע"מ וכי בקשות אחרות שהוגשו לבתי משפט מחוזיים על רקע הפחתת המע"מ באוקטובר 2015, הסתיימו בהסתלקות המבקשים. לגופו של עניין נטען, כי ההסכם בין הצדדים קובע מחיר כולל, קבוע אחיד וסופי בגין שירותי הנתבעת, ללא רכיב מע"מ. ההסכם נסמך על תנאי מכרז של הרשות המקומית הרלוונטית, שהורה על קיבוע המחיר הכולל לכל שנת הלימודים. עוד נטען, כי במהלך תקופת התביעה הועלה שיעור המע"מ שלוש פעמים, והמחיר הכולל לא השתנה ולא הועלה.

    

4. ביום 27.09.17 ולאחר שתי ישיבות קד"מ במהלכן הבעתי עמדתי בסוגיות הרלבנטיות, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסכם פשרה. הסכם הפשרה פורסם כדין, בהתאם להחלטה והנחיות מיום 05.11.17, ועל פי הוראות סעיף 18 לחוק ותקנה 12 לתקנות תובענות ייצוגיות התש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

    

   עיקרי הסדר הפשרה

    

5. הסדר הפשרה מבוסס על היקף הפרשי המע"מ, שלשיטת התובעת נגבו שלא כדין, המסתכמים לכדי 450,000 ₪, וזאת בהתאם לבדיקה שערכה הנתבעת באשר לגבייה בגין היקף הפרשי המע"מ.