רייץ נ' שופרסל בע"מ ואח'

1.המבקשת, מאורה רייץ, היא בעלת מניות במשיבה 1, שופרסל בע"מ, שהיא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך. בבקשה שהגישה המבקשת לאישור הגשת תובענה כייצוגית כנגד המשיבה וכנגד נושאי משרה בה, נטען כי המשיבים הפרו את חובות הגילוי המוטלות עליהם על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ועל פי דינים נוספים. נטען כי המשיבים נמנעו מלדווח לציבור המשקיעים על פעילותה של המשיבה במכירת מוצרים באתר המשלוחים אונליין "ישיר למהדרין" המוגבל לאזורי משלוח שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית. נטען כי עם גילוי הפעילות, לאחר שהתברר כי יש במכירות המוצרים באתר ישיר למהדרין משום הפליה של הציבור הרחב שאינו חלק מהמגזר החרדי, ופרסום כל אלו בציבור, ירד שער המניה ונגרם נזק לבעלי המניות במשיבה. הבקשה הוגשה בשמם של מי שהיו בעלי המניות בעת נפילת שער המניה.

2.בבקשה המונחת להכרעתי כעת עותרים המשיבים להורות על סילוקה של בקשת האישור על הסף ולחילופין לעכב את הדיון בה, עד להכרעה בבקשות אישור נוספות שהוגשו כנגד החברה בעקבות הפרשה, כפי שיתואר להלן.

הדיון מתמקד בטענת המשיבים כי התובענה אינה מגלה עילת תביעה לבעלי המניות, שכן ככל שנגרם נזק כלשהו בשל אי הגילוי במועד, הרי שהנזק נגרם לחברה. לבעלי המניות נגרם, אם בכלל, נזק משני שאינו מקים להם עילת תביעה אישית.

רקע

3.המשיבה 1, שופרסל בע"מ (להלן גם: החברה), היא חברה ציבורית ללא בעלי שליטה שמניותיה ואגרות החוב שלה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. החברה עוסקת בתחום הקמעונאות והיא רשת קמעונאות המזון הגדולה בישראל (כך נטען בבקשת האישור). החברה מפעילה שתי קבוצות סניפים בפריסה ארצית; "קבוצת הדיסקאונט" ו"קבוצת הסניפים השכונתיים" (סעיף 15 לבקשה). קבוצת סניפי הדיסקאונט כוללת מספר פורמטים המוכרים כ"שופרסל דיל", פורמט "יש" ואת פעילות המכירות ברשת (פעילות האונליין של החברה). פורמט "יש" כולל תתי קבוצות ובהן "יש חסד" המותאם לצרכי הציבור החרדי וסניפי "יש בשכונה" הממוקמים במרכזי הערים. המכירות ברשת התבצעו במועד הרלבנטי בשני אתרים – "שופרסל אונליין" ו"ישיר למהדרין"; הקבוצה השנייה, קבוצת הסניפים השכונתיים, כוללת את "שופרסל שלי", "שופרסל אקספרס" ו"שופרסל Green".

4.פעילות המשלוחים של החברה מתאפיינת בהזמנת מוצרים על ידי הלקוח באמצעות אתר אינטרנט יעודי מתוך מגוון המוצרים המוצעים באתר. הלקוח משלם עבורם באמצעות כרטיס אשראי ומקבל אותם למקום ההזמנה באמצעות שליחים. את אתר ישיר למהדרין מפעילה המשיבה מאז שנת 2018.

על פי הנטען בבקשת האישור, המשלוחים מאתר ישיר למהדרין הוגבלו מבחינה גיאוגרפית לישובים המאופיינים באוכלוסייה חרדית. מרבית פעילות ליקוט המוצרים עבור אתרי האונליין מבוצעת בסניפי הרשת. נוסף על כך, החברה מפעילה שמונה מרכזי שילוח יעודיים למטרת אספקת מוצרים דרך פעילות האונליין. בשנים האחרונות חל גידול בפעילות האונליין של החברה, והיא מהווה חלק מפעילות הליבה שלה.

5.ביום 1/11/2021 פרסמה העיתונאית מעין פרתי כתבת תחקיר אשר שודרה במסגרת תכנית חיסכון שבערוץ הטלוויזיה קשת 12, וכותרתה "האתר הסודי של שופרסל - פונה לחרדים ומציע את אותם המוצרים בחצי מחיר". מהתחקיר עלה לכאורה, כי קיימים פערי מחירים גדולים בין מוצרים המשווקים באתר "ישיר למהדרין", לבין אותם המוצרים המשווקים באתר "שופרסל Online". הפער התגלה בלמעלה מ- 1,100 פריטים, ושיעורו נע בין 10 ל- 20 אחוזים (ואף יותר).

החברה הגיבה לכתבה וציינה כי היא מפעילה פלטפורמות שונות עבור אוכלוסיות שונות, שכל אחת מהן מאופיינת במגוון שונה של מוצרים ומיקודים מבצעיים שונים, כך שאין מקום להשוואה בין פריטים ספציפיים.

6.בשני ימי המסחר בבורסה לניירות ערך שחלו לאחר פרסום כתבה זו (2/11/2021 ו- 3/11/2021) שער המניה של החברה עלה.

7.בעקבות פרסום הכתבה החלה להתפתח ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת השונים מחאה צרכנית, במסגרתה הושמעו קריאות להחרים את החברה בשל הפליית הציבור הרחב שאינו שייך למגזר החרדי (ראו למשל נספח 12 לבקשת האישור).

8.ביום 3/11/2021 פרסמה העיתונאית מעין פרתי כתבת המשך, שזכתה לכותרת "האתר הסודי של שופרסל - סערת חשיפת אתר ההזמנות לציבור החרדי שמוכר בעשרות אחוזים פחות". כתבת המשך זו שודרה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ קשת 12. בכתבה צוין שהחשיפה המקורית הביאה לתגובות זועמות של לקוחות החברה, וצוין בה כי רשות התחרות הודיעה שתפתח בבדיקה. חשיפת הפרשה זכתה להתייחסות גם בדיונים שהתקיימו בוועדות הכנסת.

החברה הגיבה גם לכתבה הזו וטענה כי השירות ניתן לכלל הלקוחות ללא הבדל דת, גזע ומין ובהתאם לאזור הפעילות.

9.למחרת, בבוקר יום 4/11/2021, הודיע מי שהיה מנכ"ל החברה, איציק אברכהן, על עצירת פעילות המכירה באתר ישיר למהדרין. בהודעה צוין, כי "נושא הנתונים כפי שהוצגו בכתבה בהחלט לא פשוטים", והוסיף וציין:

לאור זאת, החלטתי לעצור את הפעילות באתר "ישיר למהדרין". אנחנו נלמד את כל היקף אי ההתאמות שקיימות בין אתר "ישיר למהדרין" לבין האתר הכללי.

בשלב זה לא נרחיב את הפעילות של "ישיר למהדרין" לשאר חלקי הארץ, נקפיא את הפעילות לזמן מה, נלמד ולאחר מכן נצא עם מודל הפעלה חדש.

[...]

הודעת מנכ"ל החברה זכתה לפרסום בכלי תקשורת שונים וברשתות החברתיות, ולתגובות שליליות מצד לקוחות חילוניים ודתיים כאחד (הודעה זו להלן: הודעת המנכ"ל).

10.ביום הודעת המנכ"ל, וביום המסחר בבורסה לניירות ערך שחל לאחר מכן, נרשמו ירידות בשער המניה של החברה (סעיף 13.13 לחוות דעת המומחה מטעם המבקשת, רו"ח נ' ניניו- שצורפה לבקשת האישור). ביום המסחר שלאחר מכן, 8/11/2021, שער המניה של החברה נותר ללא שינוי של ממש (סעיף 13.3 לחוות הדעת). בבוקר יום 9/11/2021 שער המניה של החברה עלה קלות. בשעות הצהריים של אותו יום פרסמה החברה דיווח מיידי לבורסה לפיו חוקרים מטעם רשות התחרות ערכו חיפוש במשרדי החברה בחשד להסדר כובל ואף חקרו את מנכ"ל החברה בקשר לכך (סעיף 13.3 לחוות דעת המומחה מטעם המבקשת). בסמוך לאחר פרסום ההודעה ירד שער המניה של החברה בחדות, וזו סיימה את יום המסחר בירידה בשיעור כולל של 2.37% (שם).

11.בעקבות אירועים אלו, ובשל הטענה כי פערי המחירים של המוצרים באתריה השונים של המשיבה, עולים כדי הפליה אסורה, כאמור בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשמ"ח – 1988 (להלן: חוק איסור הפליה), הוגשו כנגד החברה שלוש בקשות לאישור הגשת תביעות כייצוגיות (ת"צ 9445-11-21 טנוס נ' שופרסל בע"מ; ת"צ 13801-11-21 מדינה נ' שופרסל בע"מ; ת"צ 10324-11-21 קוממי נ' שופרסל בע"מ). בקשות אלו הוגשו על ידי צרכנים שונים של המשיבה, ויכונו להלן: התביעות הצרכניות).

12.במקביל הוגשה גם הבקשה לאישור הגשת תביעה ייצוגית בתיק זה. הבקשה הוגשה על ידי המבקשת, שהחזיקה במועדים הרלבנטיים לבקשה ב- 1,851 מניות רגילות של החברה. מניות אלו נרכשו על ידה ביום 8/6/2020 וביום 8/2/2021 (ראו נספח 2 לבקשת האישור).

הבקשה לאישור

13.בקשת האישור מתמקדת בטענה כי החברה ונושאי המשרה בה הפרו את חובות הגילוי המוטלות עליהם, הן על פי חוק ניירות ערך והן מכוח החקיקה הכללית המטילה חובות גילוי ואיסור הטעיה. בבקשה נטען כי היה על החברה לגלות לציבור המשקיעים כי פעילות המכירה באתר ישיר למהדרין היא פעילות בלתי חוקית בהיותה פעילות מפלה ומטעה. נטען כי הפרשי המחירים בין המוצרים באתר לבין המכירות באתר שופרסל אונליין, הוסתרו מעיני הציבור הרחב ומנעו מציבור הלקוחות שאינם שייכים למגזר החרדי, ליהנות ממחירי המוצרים הזולים.

14.בבקשה טוענת המבקשת כי בעלי המניות של החברה רשאים היו להניח כי כל פעילות החברה היא חוקית, לרבות פעילות המכירות באתרי החברה. על כן היה על המשיבים לגלות לציבור המשקיעים כי חלק מפעילות המכירות היא בלתי חוקית, או לכל הפחות פעילות המעמידה את החברה לפני סיכון ממשי שייקבע כי היא מפרה את חובות החוק לאיסור הפליה.

15.עוד טוענת המבקשת כי במועד הגילוי, עם פרסום הכתבות ועם מסירת הודעת המנכ"ל, נגרם לבעלי המניות נזק, שכן הגילוי גרם לירידת שער המניה בבורסה לניירות ערך.

16.המבקשת סמכה תביעתה על חוות דעתו של רו"ח נ' ניניו שבה צוין כי בתקופה הסמוכה למועד הגילוי, כלומר בתקופת "חלון האירוע", שהחל ביום 4/11/2021 והסתיים ביום 7/11/2021 (2 ימי מסחר בבורסה), נגרם לבעלי המניות נזק של 1.17 ₪ למניה, ובסך הכל לכל בעלי המניות נגרם נזק של כ- 242 מיליון ש"ח.

17.הקבוצה בשמה הוגשה הבקשה הוגדרה ככוללת את כל מי שרכש מניות של החברה החל מיום השקת אתר המשלוחים ישיר למהדרין, והחזיק בהם ביום הגילוי 4/11/2021 (סעיף 2 לבקשה). התביעה הוגשה בהתאם לפריט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, ונטען כי עילות התביעה מצויות בהוראות חוק ניירות ערך, ובהוראות פקודת הנזיקין האוסרות על התרשלות ועל הפרת חובות חקוקות.

18.לאחר הגשת בקשת אישור זו הוגשה בקשה לבית המשפט העליון על פי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 לאיחוד כל ארבע הבקשות לאישור העוסקות באותו אירוע (3 התביעות הצרכניות ובקשה זו) לדיון לפני מותב אחד.

בית המשפט העליון, כב' השופט א' שטיין, החליט לאחד את הדיון בתביעות הצרכניות לפני בית המשפט במחוז מרכז, אך הותיר את הדיון בבקשה הנוכחית לדיון נפרד בערכאה זו (בש"א 473/22, החלטה מיום 15/3/2022).

הבקשה לסילוק על הסף

19.המשיבים הגישו בקשה לסילוקה על הסף של בקשת האישור. בתמצית טוענים המשיבים כי אם אכן נעשו פעולות בלתי תקינות על ידי החברה בניהול האתר ישיר למהדרין (מבלי שהם מודים בכך), הרי שהגילוי, פרסום הכתבות והודעת המנכ"ל, הביאו לפגיעה בחברה ולירידת ערכה של החברה. ירידת ערך של החברה אינה מקנה, כך נטען, עילת תביעה אישית לבעלי המניות. עילת התביעה היא של החברה והנזק הישיר שנגרם כתוצאה מהפרת חובת הגילוי הנטענת הוא נזק לחברה. הנזק לבעלי המניות שערך אחזקותיהם ירד, הוא נזק משני שאינו מקנה להם זכות לפיצוי.

20.המשיבים מוסיפים כי על אף ההלכה ולפיה ימעט בית המשפט מסילוקה על הסף של בקשה לאישור הגשת תובענה כייצוגית, המקרה הנוכחי מצדיק את סילוק התביעה. אין מקום, כך נטען, לגרור את החברה להליך שתוצאתו ידועה ואשר עלול רק לפגוע בחברה.

לחילופין עתרו המשיבים להורות על עיכוב ההליכים בתיק עד הכרעה בתביעות הצרכניות. נטען כי בירור הטענות בדבר אי החוקיות של ניהול האתר, והטענות בדבר הפליית הצרכנים, צריכות להתברר במסגרת התביעות הצרכניות. נטען כי אם לא יעוכבו ההליכים בתיק זה יביא הדבר לכפל התדיינויות, יעלה חשש להכרעות סותרות ותפגע יכולתה של החברה להתגונן מפני התביעות הצרכניות.

21.המבקשת טוענת מנגד כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף. לטענת המבקשת חובת הגילוי המוטלת על החברה ונושאי המשרה בה נועדה להגן על בעלי המניות בחברה. משהופרה חובת הגילוי נגרם לבעלי המניות נזק, שכן ערך הנכסים שבבעלותם, מניות החברה, ירד. המבקשת טוענת כי נזקם של חברי הקבוצה אינו נזק משני אלא נזק ישיר שנגרם בשל הפרת חובת הגילוי. עוד נטען כי התביעה הוגשה רק בשם מי שרכש מניות ב"תקופת ההטעיה", דהיינו מרגע שהחלה פעילות ישיר למהדרין ועד מועד הגילוי. כל אלו רכשו מניות והמשיכו להחזיקן, מבלי שעמד לפניהם, בשל הפרת חובת הגילוי, מלוא המידע הרלבנטי לגבי פעילות החברה.

המבקשת מוסיפה ומבהירה כי הנזק נגרם רק לחלק מבעלי המניות, כלומר רק לאותם שרכשו את המניות בתקופת ההטעיה, ועל פי ההלכה, כאשר מדובר בנזק רק לחלק מבעלי המניות, לא מדובר בנזק שנגרם לחברה ולכן עומדת להם עילת תביעה אישית. נטען כי הפרת חובת הגילוי לא גרמה לירידת "ערך החברה" אלא לפגיעה בערך מניותיהם של בעלי המניות. המבקשת אף התנגדה לעיכוב ההליכים בתיק זה עד הכרעה בתביעות הצרכניות. נטען כי הבקשה הנוכחית עוסקת בסוגיה רחבת היקף שאינה ממוקדת רק בטענות הצרכניות. מספר המשיבים בבקשה שונה מאשר בתביעות הצרכניות ועל כן יש להורות על המשך ההליכים.

הכרעה

22.כפי שאפרט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל, שכן הנזק שנגרם לחברי הקבוצה נובע מהנזק שנגרם לחברה, וככזה אינו מקים להם עילת תביעה אישית וייצוגית. בשים לב לקביעה זו, מתייתרת ההכרעה בבקשה לעיכוב ההליכים. אפתח את הדיון בדברים כלליים אודות סילוק בקשה לאישור תביעה כייצוגית על הסף ועל הגשת תובענות ייצוגיות בגין פרט מטעה בדיווח. לאחר מכן אבחן את השלכות הכללים שאותם אפרט על המקרה הנוכחי.

סילוק בקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף

23.כידוע, בקשה לאישור תובענה כייצוגית תסולק על הסף רק במקרים בהם ברור כי אין בבקשה ולא כלום. כך ברע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב (24/07/2019) הובהר כי "[...] סילוק על הסף של בקשת אישור ייעשה אך באותם מקרים שבהם ברור "שאין בבקשה ולא כלום", והיא אינה אלא "בקשת סרק"", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה (ראו גם רע"א 4243/19 Google LLC נ' ברם, פסקה 5 (16/7/2019); רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן, פסקה 8 (3/12/2018); רע"א 7179/21 Qualcomm Incorporated נ' אשל (21/11/2021)). מן הטעם הזה, בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד.

דוגמה למצבים בהם ברור כי אין בבקשה ולא כלום ניתן למצוא כאשר עילת התביעה אינה נכללת ברשימת התביעות הקבועה בתוספת השנייה לחוק או בהוראת חוק מפורשת אחרת (ראו סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות), כאשר ברור כי התובע אינו רשאי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית (סעיף 4 לחוק תובענות ייצוגיות) וכדומה.

24.הרציונל להלכה נעוץ בכך, שהבקשה לאישור היא לכאורה הליך מקדמי, בו מתבררות השאלות בדבר קיומם של עילת תביעה ויתר התנאים הקבועים בחוק. על כן, אין צורך להקדים דיון נוסף לדיון המקדמי, שיסרבל את ההליך, יטיל עלויות נוספות על הצדדים ואף עלול ליצור אפקט מצנן על הגשת בקשות לאישור מעבר לדרוש (רע"א 5653/16 סרגון נטוורקס בע"מ נ' חזן (13/10/2016), רע"א 2074/11 בנק הפועלים בע"מ נ' פינקלשטיין (5/7/2011), רע"א 2094/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלנית הוגנת (30/3/2016); רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' נזרי (28/9/2017); רע"א 5860/16 Facebook Inc נ' בן חמו (31/5/2018); רע"א 7383/20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' אברהם (14/12/2020); רע"א 4531/20 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני (5/11/2020)).

עם זאת, באותם מקרים בהם מועלות טענות סף אשר ניתן להכריע בהן בקלות יחסית, ואשר יש בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת בקשת האישור כולה, ניתן לסלק על הסף גם תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כייצוגית (רע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי (2/4/2009); רע"א 7096/11 קומם נ' רוזובסקי (28/8/2012); ת"צ 28098-05-11 הרפז נ' רשות שדות התעופה (5/12/2012)).

25.אעיר כי דומה שראוי להרהר מחדש בהלכה המצמצמת את האפשרות לסילוקה על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית. עיון בהליכים המתנהלים בבתי משפט בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות מלמד כי מרבית ההליכים מסתיימים בשלב המקדמי של בקשת האישור (אלון קלמנט, קרן וינשל-מרגל, יפעת טרבולוס ורוני אבישר-שדה "תובענות ייצוגיות בישראל - פרספקטיבה אמפירית" 21 מחלקת המחקר של הרשות השופטת, 2014; א' פלינט ו- ח' ויניצקי תובענות ייצוגיות 597 (2017)). למעשה שלב הדיון בבקשת האישור הוא לב ליבו של הדיון בתובענות ייצוגיות, שלב שבו מובאות מרבית הראיות ונשמעות עיקר הטענות. ההתייחסות המקובלת לשלב זה כאל "שלב מקדמי" אינה תואמת במקרים רבים את המציאות וראוי לשקול האם יש הצדקה לגישה המצמצמת שבה נוקטים בתי המשפט בדיון בבקשות לסילוק על הסף (אלון קלמנט, רות רונן, "בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" עיוני משפט מב 5, 42 (2019)). המקרה הנוכחי אינו מחייב הרחבה בשאלה זו שכן גם על פי ההלכות המקובלות, יש מקום לבחון את טענות הסף של המשיבים ולקבלן.

26.במקרה הנוכחי טענת הסף העיקרית היא כי בנסיבות שתוארו בבקשת האישור לא עומדת לבעלי המניות עילת תביעה אישית כנגד החברה ונושאי המשרה בה. ככל שהדבר כך אין צורך בהמשך בירור בקשת האישור ועל כן אדון בטענות לגופן. אפתח בהצגת המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לקיומו של פרט מטעה בדיווחים מטעם החברה, ולאבחנה בין נזק אישי של בעל מניה בשל הפרת חובת גילוי לנזק של החברה, והשפעתו על קיומה של עילת תביעה אישית לבעל מניות. לבסוף, אבחן האם בנסיבות המקרה שלפני קמה לחברי הקבוצה עילת תביעה אישית.

פרט מטעה

27.דיני ניירות ערך מטילים על חברות הפועלות בשוק ההון ועל נושאי המשרה בהן חובות גילוי נרחבות, המשתרעות לכל אורך הליך המסחר במניה, החל משלב ההנפקה ולאורך חיי המסחר. חובות אלו נועדו להתגבר על פערי המידע האינהרנטיים לשוק ההון, בשני אופנים; להעמיד לרשות המשקיעים את מלוא המידע הדרוש להם לצורך קבלת החלטה מושכלת ומבוססת בעת ביצוע פעולות בניירות ערך; צמצום פערי המידע הקיימים בין שחקנים שונים בשוק ובכך להרתיע בעלי כוח ומקורבים למדיע מפני ביצוע מניפולציות או מעשי תרמית. גילוי המידע אף יגביר את אמון הציבור בשוק ההון (ראו ע"פ 4675/97 רוזוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(4) 337, 353 (1999); ע"א 218/96ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פסקאות 23-21(21/8/1997); רע"פ 4827/95 ה.ג. פולק בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 97, 105 (1997); ע"פ 3891/04 ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(1) 294, 345 (2005); ת"צ (תל אביב יפו) 29520-03-13 לייטקום (ישראל) בע"מ נ' חבס השקעות (1960) בע"מ (19/7/2015); ע"פ 5955/22 מדינת ישראל נ' אלוביץ, פסקה 94 (13/7/2023); לאה פסרמן-יוזפוב דיני ניירות ערך: חובת הגילוי 12-10 (2009)).

לחובת הגילוי שני פנים: פן חיובי, הקובע את החובה ליזום מסירת מדע מהותי, ופן שלילי האוסר על הטעיה (פסרמן-יוזפוב הנ"ל, בעמ' 234).

28.סעיף 44א1 לחוק ניירות ערך אוסר על כלילת פרט מטעה בתשקיף ובמסמכים נוספים של החברה, ומורה כדלקמן:

(א) בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.

המונח 'פרט מטעה' מוגדר בסעיף 1 לחוק ערך על דרך הריבוי - "לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר". כלומר, האיסור חל גם על הטעיה שבמחדל ובאי מסירת כל הפרטים הרלוונטיים, ואף על פוטנציאל להטעיה ("עלול להטעות", שאינו רלוונטי לענייננו) (ראו: ע"פ 5734/91 מדינת ישראל נ' לאומי ושות' בנק להשקעות בע"מ, פ"ד מט(2) 004 (1995); ע"פ 37/07 פרג נ' מדינת ישראל (10/3/2008); ע"א 1977/97 ברזני נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נה(4) 584 (2001)).

29.תקנה 36(א) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן: תקנות הדיווח) מוסיפה וקובעת כי חברה ציבורית חייבת במתן דיווח מיידי על "כל אירוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל אירוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד. כלומר, על החברה להפעיל שיקול דעת מתמיד ולדווח גם מחוץ לשגרת הדיווחים השוטפת שלה בהתקיים אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים.

30.חובת הגילוי אינה חלה על כל מידע שמצוי בידי החברה, אלא על מידע המוגדר כמהותי. הפסיקה קבעה שמידע הוא מהותי אם הוא דרוש למשקיע הסביר לצורך קבלת החלטות בטרם ביצוע פעולות בניירות הערך שברשותו, ואם הוא כזה שלו המשקיע הסביר היה יודע אודותיו, היה בכך כדי לשנות באופן משמעותי את מכלול האינפורמציה שעל בסיסה יקבל החלטות הנוגעות להשקעתו (ע"א 5320/90 א.צ ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך, פ"ד מו(2) 818 (1992); ע"פ 3891/04 הנ"ל). תוכנו של מידע זה עשוי להשתנות ממקרה למקרה (ראו ת"צ (מרכז) 14144-05-09 הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ נ' לנדמארק גרופ בע"מ, פסקה 91 (27/12/2012), בקשת רשות ערעור על ההחלטה נדחתה ברע"א 979/13 לנדמארק גרופ בע"מ נ' הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ (25/6/2015)).

כפי שציינה המבקשת, חברה מחויבת לגלות גם את גורמי הסיכון להם היא חשופה (תקנה 39א לתקנות הדיווח).

31.האחריות לפרט מטעה בתשקיף אינה מוחלטת, אלא מותנית בקביעת קיומה של רשלנות מצד המפר (תוך הטלת אחריות מוגברת; ראו רע"א 979/13 הנ"ל, פסקה 7).

32.הקביעה כי חובת הגילוי הופרה וכי בדיווח כלשהו נכלל פרט (מהותי) מטעה, גוררת אחריה סנקציות שונות, אזרחיות ופליליות. סעיפים 31, 32 ו- 38ג לחוק ניירות ערך מטילים אחריות אזרחית על חברות ועל נושאי משרה בגין פרסום פרט מטעה בתשקיף, דו"ח, הודעה או מסמך שהוגשו על פי חוק זה. סעיפים אלו קובעים כי תאגיד, נושאי המשרה שלו והמומחים מטעמו, יהיו אחראים לנזקים שנגרמו לרוכשים של ניירות ערך בגין פרט מטעה שהיה כלול בהם.

הפרה של חובות הדיווח והגילוי האמורות מקימה עילת תביעה אישית המאפשרת הגשת תובענה ייצוגית, וכך ציין בעניין זה בית המשפט העליון בע"א 3800/15 טי.אר.די אינסטרום בע"מ נ' זאבי, פסקה 25 (8/2/2017):

מתוקף הסעיפים המפורטים לעיל (סעיפים 31, 32 ו- 38ג לחוק ניירות ערך - ר' ס') ובהתקיים התנאים הקבועים בהם, קמה למחזיק בניירות ערך של תאגיד עילת תביעה כלפיו וכלפי נושאי המשרה בו בשל הפרת חובות הגילוי והדיווח המוטלות עליהם בחוק ובתקנות (ראו: פסרמן-יוזפוב, בעמ' 483-476, 516-515) וביחד עם פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות) הם סוללים את הדרך להגשת תובענה ייצוגית בעילה זו.

33.הוכחת התקיימותה של העילה לפי הוראות חוק אלו מותנית בקיומם של שלושה יסודות: פרט מטעה שהופיע בתשקיף או בדיווח; נזק שנגרם (ירידת ערך המניות); וקשר סיבתי בין הפרט המטעה לנזק (ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל, פ"ד סב(2) 437 (2007); רע"א 4474/97 טצת נ' זילברשץ, פ"ד נד(2) 577, 594 (2000); רע"א 3800/15 הנ"ל, פסקה 26; ת"צ (תל אביב-יפו) 49602-11-11 פיג'ו נ' הירשברג (28/7/2016)).

נזק בר תביעה של בעל מניות

3תקנות הדיווחות הדיווחא חשופה ות גם מידע ש מספיק פסיקהיקה שקרתיו מקים להם עילת תביעה אישית וייצוגית4.בבואנו לבחון את יסוד הנזק בהפרת חובות גילוי ודיווח, יש להדגיש שלא כל נזק, שעניינו ירידת ערך המניות, שנגרם לבעל מניות מאפשר לנקוט בהליך תביעה אישית וייצוגית. כאשר בעל מניות סובל נזק בלתי תלוי בנזק שאותו סובלת החברה, קמה לו עילת תביעה אישית בלתי תלויה בנזק שנגרם לחברה. לעומת זאת, מקום בו נגרם נזק לחברה מסיבה כלשהי, והנזק של בעלי המניות הוא נזק משני הנובע מהנזק שנגרם לחברה, לא קמה לבעל המניות עילת תביעה אישית. כלומר, אם הנזק שנגרם לבעל מניות מקורו בירידת ערך החברה ופגיעה בשווי מניותיה, וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא תקום עילת תביעהאישית לבעל המניות שנפגע (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312 (1997); ע"א 3051/98 דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד נט(1) 673 (2004); רע"א 3800/15 הנ"ל).

35.ככל שהנזק (הכללי) נגרם כתוצאה מהפרה של חובה המוטלת על נושא משרה בחברה, יש ביכולתה של החברה לפעול ולהגיש תביעה כנגדו, אולם זכות זו אינה מוקנית גם לבעלי המניות. ברי, כי אם החברה תממש את זכותה ותיפרע בגין נזקה מנושא המשרה שלה, הדבר יכניס ממון לקופתה ויטיב את מצבה, ובעקיפין גם את מצבם של בעלי המניות ואת הנזק המשני שנגרם להם. דרך המלך לניהול תביעה בגין נזק משני כזה היא בהליך התביעה הנגזרת, בו מפעיל בעל מניות את כוח התביעה של החברה (ע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר (14/12/2006)).

36.ביסוד הלכה זו עומדים שלושה טעמים מרכזיים; הראשון נעוץ בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, המונע מבעלי המניות שלה להתערב בניהולה; טעם שני עניינו בחשש מפני הרתעת נושאי המשרה יתר על המידה והשפעה לרעה על פועלם בשל החשש מפני הגשת תביעות כנגדם; והשלישי הוא החשש מפני שיבוש סדר הקדימות של הנושים בפירוק חברה על ידי העדפת בעלי המניות על פני החברה עצמה ונושיה בעיקר (ע"א 3051/98 הנ"ל, רע"א 3800/15 הנ"ל, פסקה 27).

37.לכלל זה ישנם חריגים מכמה סוגים. ביניהם, נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית של בעל מניות בתור שכזה, נזק שנגרם לבעל מניות או לקבוצת בעלי מניות השונה מהנזק שנגרם לבעלי מניות אחרים, או נזק שנגרם עקב קיפוח המיעוט (ע"א 2967/95 הנ"ל). קבוצת חריגים אלו כונתה על ידי כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) בע"א 9014/03 הנ"ל כ"חריגים מדומים", משום שהנזק שנגרם בהם לבעל המניות הוא למעשה נזק עצמאי שאינו תלוי בנזק שספגה החברה. חריג נוסף שהותר בצריך עיון מתקיים בנסיבות מיוחדות כלפי מי שהזיק לחברה, מקום בו "האמצעים הקיימים לפיקוח ולבקרה על יוצרי סיכונים כלפי חברות אינם מעוררים הרתעה מספקת, או לא יוצרים את התמריץ הראוי להגשת תביעה נגזרת, במידה כזו שראוי יהיה להטיל אחריות אישית כלפי בעל המניות" (ע"א 3051/98 הנ"ל, בעמ' 695).

בע"א 3506/09 צאייג נ' קסלמן וקסלמן רואי חשבון, פסקה 22 (4/4/2011) הוסיף בית המשפט העליון וציין, מבלי לקבוע מסמרות ותוך הותרת הסוגיה לפיתוח פסיקתי עתידי, כי עשויה לקום עילת תביעה אישית במצבים מיוחדים בהם יוכח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבעל מניות לבין מצג מטעה (של רואה חשבון, במקרה המדובר).

מן הכלל אל הפרט

38.כאשר בוחנים את טענות המבקשת במקרה הנוכחי דומה כי הנזק הנטען, ירידת ערך המניות בעקבות הגילוי, אינו בבחינת נזק אישי של בעלי המניות אלא נזק משני הנובע מנזקה של החברה. בת"צ (ת"א) 1525-09-18 גבריאלי נ' ויזל (22/1/2019) אליו הפנו המשיבים, התקבלה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בגין ירידת שער מניה של חברה לאחר פרסום תחקיר שלילי הנוגע לבעל השליטה בחברה.

בפסק הדין נקבע, כי "הנזק נושא התביעה הוא נזק שגם לגישת המבקש הביא לתגובה שלילית של השוק ביחס לשער מניות החברה – שכן השוק ראה את הפרסומים ככאלה הפוגעים בפוטנציאל הרווח של החברה". בנסיבות אלה, נקבע כי אין מקום להחיל את חובת הזהירות של נושא המשרה כלפי בעלי המניות, ויש להותירה כלפי החברה בלבד, ועל כן הבקשה נדחתה.

נסיבות דומות, בהן פרסום שלילי על מצב החברה הוביל לירידה בשער המניה שלה, נדונו גם בת"צ (ת"א) 50425-12-16 שורץ נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (8/5/2018). גם בקשה זו נדחתה לאחר שנקבע כי הנזק שנתבע הוא נזקה של החברה (הגם ששם הנזק לא חושב על סמך השינוי במחיר המניה אלא שיקף את הסכום הכולל שטבע הפרישה לחובות מסופקים).

39.המבקשת טענה כי לא ניתן להקיש מפסק הדין בעניין ויזל לענייננו, שכן החובה שהופרה בעניין ויזל (ובעניין טבע), חובת הזהירות, היא חובה המופנית כלפי החברה בלבד, בעוד שהחובה מושא בקשת האישור שלפני, חובת הגילוי ואיסור הטעייה, מוטלת על נושאי המשרה כלפי בעלי המניות - הם חברי הקבוצה בענייננו.

טענה זו דינה להידחות. עיון מדוקדק בבקשת האישור מעלה, כי הנזק עליו מלינה המבקשת נובע מהפרסום השלילי שהוביל לירידת שער המניה של החברה. המבקשת עצמה מודה, כי "בשני ימי המסחר שלאחר פרסום התחקיר... לא נרשמה תגובה שלילית כלשהי בשערי מניית החברה בבורסה" (סעיף 30 לבקשת האישור, וראו גם סעיף 45). ירידת שער המניה החלה רק בעקבות המחאה הצרכנית שהתפתחה בעקבות התחקיר וקראה להחרים את החברה, ובעקבות הודעת המנכ"ל. לא בכדי ביקשה המבקשת להגדיר את מועד הגילוי כיום פרסום הודעת מנכ"ל החברה, ולא התייחסה למועד פרסום הדברים (שלא הוכחשו לגופם על ידי שופרסל).

למצב דברים דומה התייחסה השופטת רונן בת"צ (ת"א) 67187-11-18 רהב נ' דנקנר (5/5/2021), תוך שהיא מבהירה בו סוגיה החשובה גם לענייננו. בפסק דין זה נדונה בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין נזקים שנגרמו לרוכשי מניות בעקבות פרשת הרצת המניות בקבוצת IDB והירידה בשער המניה לאחר החשיפה. הקבוצה חולקה לתתי קבוצות. ביחס לאחת מהן (תת הקבוצה השלישית), ציינה השופטת רונן, כי טענת המבקש בעניינה אינה נובעת מ"ניפוח" מחיר המניה כתוצאה מהרצתה, אלא שהירידה במחיר המניה במועד הגילוי נבעה מחשיפת הפרשה ותגובת השוק לחשיפה. במצב דברים זה, כך קבעה, יש לברר האם ירידת ערך מניות החברה כתוצאה מהחקירה ומהגילוי של בעלי המניות אודות החשדות המיוחסים לבעל השליטה, דנקנר, היא בת פיצוי במסגרת התביעה הייצוגית. וכך הכריעה בשאלה זו (פסקאות 77-74):

אני סבורה כי התשובה לשאלה זו (האם ירידת הערך האמורה היא בת פיצוי במסגרת תובענה ייצוגית - ר' ס') היא שלילית. כפי שהובהר לעיל, התביעה דנן הוגשה כתביעה ייצוגית בקשר עם הרשעת המשיבים בעבירות ההשפעה בתרמית וההנעה בניירות-ערך. עבירות אלה מיועדות כאמור להגן על בעלי מניות מפני מניפולציות המשנות את מחיר המניות באופן החורג מכללי השוק. כאשר מדובר בעבירות המשפיעות על מחירי הרכישה של המניות – ניתן להגיש בגינן תביעות ייצוגיות של בעלי המניות שנפגעו כאשר רכשו מניות במחיר שאינו משקף את ערכן הכלכלי הריאלי. ואכן הנזק הנטען בבקשת האישור לגבי שתי תת-הקבוצות הראשונות (ומועד ה"גילוי" לפיו) הוא נזק שהוא קורלטיבי לעבירות הללו ולערך המוגן מכוחן.

ואולם, ככל שמדובר בתת-הקבוצה השלישית שנטען כי נפגעה מהפרסום אודות החקירה הפלילית של דנקנר, פני הדברים הם שונים. ראשית, יש להבחין בין ההטעיה הנטענת בכך שהמשיבים לא דיווחו אודות עצם ביצוע פעולות ההרצה על-ידיהם (נושא שבא לידי ביטוי בנזק שנגרם כאשר ההרצה נפסקה, בחודש פברואר 2012 – ולכן רלוונטי לשתי תת-הקבוצות הראשונות), לבין ההטעיה הנוגעת לחקירה בקשר עם ביצוע העבירות הללו. ככל שמדובר בחקירה, מובן כי המשיבים והחברה לא היו יכולים לדווח אודותיה לבעלי המניות עד שהחקירה החלה בפועל (ובמועד זה הם אכן דיווחו על כך, ואז ירד מחיר המניה). לכן לא ניתן לייחס למי מהמשיבים אחריות בקשר עם הדיווח אודות החקירה עצמה.

75.בהתאם לאמור לעיל, טענתו של המבקש ביחס לחקירה איננה נוגעת לנזק שנגרם מביצוע העבירות עצמן (היינו מהרצת המניות שהנזק בגינה בא לידי ביטוי בהתייחס לשתי תת-הקבוצות הראשונות), או לנזק שנגרם מהטעיה אחרת בדיווח, אלא מהעובדה שבעל השליטה ביצע עבירות פליליות ונחקר בגינן. אכן, שני המומחים מסכימים שהשוק העריך את המידע הזה אודות עצם החקירה של בעל השליטה ככזה שעלול לפגוע בחברה. זאת מאחר שחקירה פלילית מסיטה את תשומת-הלב של ההנהלה מניהול החברה, כדבריו של פרופ' עופר.

[...]

76.בהליך אחר שהתברר בפניי ת.צ. (כלכלית) 1525-09-18 גבריאלי נ' ויזל [פורסם בנבו] (22.1.2019, להלן: "בקשת גבריאלי"), בקש המבקש, מר גבריאלי, להגיש תביעה ייצוגית נגד מר ויזל, בעל שליטה דומיננטי בחברת פוקס-ויזל בע"מ שהמבקש החזיק במניותיה. המבקש ביסס את בקשתו על סדרת תחקירים ששודרה בטלוויזיה שעסקה בעדויות אודות הטרדות מיניות נטענות מצדו של ויזל כלפי נשים. בבקשה נטען כי ויזל הפר בהתנהגותו האמורה את חובת הזהירות שלו כלפי חברי הקבוצה – בעלי המניות בחברה, בכך שהפר את הוראות הדין. המבקש טען כי היה על ויזל לצפות כי כאשר עניין זה ייחשף, תגובת השוק לגילויים תהיה שלילית ביותר. החשיפה אכן הביאה בפועל לירידה במחירן של מניות החברה – כך טען המבקש.

בפסק-הדין בו נדחתה בקשת האישור על הסף, קבעתי כי למבקש וליתר חברי הקבוצה לא עומדת עילת תביעה נגד המשיבים בקשר עם העובדות שנטענו בבקשת גבריאלי. זאת מאחר שככלל חובת הזהירות של נושא המשרה היא חובה שלו כלפי החברה ולא כלפי בעלי מניותיה. הנזק שנתבע בבקשת גבריאלי היה – כך נקבע – נזק לחברה ולא לבעלי מניותיה (שניזוקו בנזק משני בלבד). הטעם לכך הוא משום שההשלכה של הידיעות אודות מר ויזל שפורטו בבקשת האישור "היא השלכה של הערכת השוק ביחס לחברה, הערכה לפיה הידיעות הללו פגעו בפוטנציאל הרווח של החברה ובערכה, שכתוצאה ממנה ירד – לגישת המבקש – שווין של מניות החברה". משכך – לא עמדה עילת תביעה לבעלי המניות אלא – אם בכלל – לחברה עצמה, בקשר עם הנזק שנטען שויזל גרם לה.

77.באופן דומה, גם הנזק שנגרם כתוצאה מהחשיפה אודות החקירה נגד דנקנר איננו נזק לבעלי המניות אלא, אם בכלל, נזק לחברה. זהו נזק הנובע מהערכת השוק את ההשלכה של קיום החקירה על האופן בו יוכל דנקנר לנהל את החברה, הערכה שהביא לתמחור של החברה (ושל כל מניותיה) במחיר נמוך יותר. כלומר, קיומה של החקירה פגע בשווי החברה וגרם לה נזק. הנזק שנגרם לבעלי המניות שהחזיקו במניות החברה במועד זה (שהוא אותו נזק עצמו לכל בעלי המניות), הוא לכן נזק משני, שאינו מזכה אותם בהגשת תביעה ייצוגית בגינו. משכך, אני סבורה כי יש לדחות את טענות המבקש ביחס לנזק לתת הקבוצה השלישית.

40.דברים אלו קולעים גם לענייננו. ירידת ערך המניה של החברה נבע מתגובת השוק למידע בדבר פערי המחירים בין אתרי המשלוחים ברשת, המחאה הציבורית שהתפתחה ובעקבות הודעת המנכ"ל כי החברה בוחנת את סוגיית הפרשי המחירים ומקפיאה את פעילות האתר ישיר למהדרין. כל אלו הביאו לירידת ערך המניה ופגעו בשווי החברה. מדובר בפגיעה כללית לכל בעלי המניות של החברה וגרימת נזק לחברה עצמה. מחוות הדעת של רו"ח נ' ניניו עולה כי "[...] ציבור המשקיעים תימחר מחדש את שווי מניות החברה מאחר שסבר כי יש למידע המוסתר שנחשף השפעה שלילית על שווי החברה" (פסקה 10.3) (ההדגשה הוספה - ר'.ס'). הערכת השוק את החברה, לרבות הערכת השוק כי הקפאת פעילות האתר ישיר למהדרין תפגע בשווי החברה, מלמדים על נזק לחברה ולא על נזק לבעלי המניות.

41.אין לקבל את טענת המבקשת כי יש להבחין בין קבוצות המשקיעים השונות ולהכיר בכך כי מי שרכש את מניות החברה לאחר השקת האתר ישיר למהדרין, שילם על מניותו מחיר מנופח בשל הסתרת המידע על פערי המחירים בין האתרים (סעיף 12 לבקשת האישור, סעיפים 2 ו- 13 לתשובה לבקשת הסילוק). לטענה זו אין כל בסיס לכאורה בבקשה ובחוות הדעת שצורפה לה. אין שום טענה כי השקת האתר ישיר למהדרין הביאה לעליית ערך המנייה. לא פורט ולא הוסבר, גם בחוות דעת המומחה, באיזה אופן מחיר המנייה נופח בעקבות השקת האתר. אם השקת האתר לא הביאה לעליית מחיר המניה, ואין טענה שכזו, הרי שאין בסיס לטענה כי מחיר המניה נופח בשל אי מסירת המידע אודות פעילות האתר ישיר למהדרין ופערי המחירים בינו לבין האתר הכללי ומכאן ברי שחשיפת המידע לא גרמה לירדית המחיר ה"מנופח" (ראו סעיף 74 להחלטת הש' רונן בעניין ויזל שלעיל).

ודוקו, במקרים רבים בהם התקבלו בקשות לאישור תובענות כייצוגיות בשל פרט מטעה בדיווח התרחשו אירועים ספציפיים שהובילו לעליה במחיר המניה או לרכישתה, כגון: פרסום שגוי בדבר גילוי מקורות נפט משמעותיים של חברה העוסקת בחיפושי נפט (ת"צ (תל אביב-יפו) 13948-08-15 נחמני נ' שמן משאבי נפט וגז בע"מ (24/5/2021), ערעור שהוגש על פסק הדין טרם הוכרע); הצגת מצג שווא ביחס לשווי נכסי החברה (ת"צ 14144-05-09 הנ"ל); הצגת נתונים מטעים ביחס ליתרות המזומנים הפנויים או המשועבדים של החברה (ת"צ 49602-11-11 הנ"ל). מקרים אלו אינם דומים למקרה שלפני.

המסקנה המתחייבת היא כי הנזק שנגרם לבעלי המניות הוא תוצאה של חשיפת הפרשה ולא תוצאה של ניפוח המחיר בתקופה שקדמה לה. נזק זה, שהוא כאמור לעיל נזק שנגרם לחברה ולכלל בעלי המניות, אינו מקנה למבקשת ולבעלי המניות עילת תביעה אישית.

42.המסקנה האמורה ולפיה לא עומדת לבעלי המניות, חברי הקבוצה, עילות תביעה אישיות בשל ירידת ערך המנייה בעקבות הגילוי ופרסום הודעת המנכ"ל, אינה שוללת את האפשרות כי לחברה עומדות עילות תביעה כנגד נושאי משרה בחברה בשל הפרת חבותיהם לחברה. ככל שיתברר כי עומדות לחברה עילות שכאלו, ואיני מביע כל דעה בעניין זה, יוכלו בעלי המניות לפעול לכוף על החברה להפעיל את כוח התביעה העומד לה כנגד מי שהפר את חבותיו.

סוף דבר

43.לנוכח כל האמור לעיל, ולאור מסקנתי כי מכתבי הטענות מתחייבת המסקנה כי לא עומדת לבעלי המניות עילות תביעה אישיות בשל האירועים מושא ההליך, אני מורה על סילוקה של בקשת האישור על הסף. נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך לדון בבקשה החלופית לעיכוב ההליכים.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך כולל של 10,000 ₪.

ניתנה היום, כ"א טבת תשפ"ד, 02 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.