ת"צ 60594-01-13 פסקל ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

א.גב' ענת פסקל (להלן: "המבקשת") ומר עדי שרייבמן (להלן: "המבקש") הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: "בקשת האישור").

ב.בקשת אישור זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, והועברה לבית משפט זה בהוראת כב' השופטת ג. כנפי-שטייניץ, בהתאם להוראת סעיף 7(א) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, שכן נדונה בפניי, באותה עת, בקשת אישור נוספת המעוררת שאלות משותפות של עובדה ומשפט לזו המונחת עתה בפניי.

בקשת האישור הנוספת, ת"צ (מחוזי חיפה) 2407-06-12 רושרוש ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, נמחקה בסופו של דבר, לאחר שהועברה בפניי בקשת האישור נשוא החלטה זו, וזאת מן הטעמים המפורטים בהחלטתי מיום 5.1.2014.

ג.הטענה העומדת בבסיס בקשת האישור היא, כי המשיבה, חברת החשמל, מבצעת "דילוגים יזומים" של קריאת מוני החשמל של צרכניה, כשבמקום להגיע פיזית לקריאת המונה לצורך עריכת חשבון החשמל, היא מבצעת הערכה כמה קוט"ש (קילווואט-שעה) הצרכן צרך, וזאת גם במקרים בהם מונה החשמל מצוי מחוץ לביתו של הצרכן, והגישה למונה אפשרית גם ללא נוכחותו של הצרכן [הערה: קילוואט-שעה היא יחידת מידה של אנרגיה, השווה לכמות האנרגיה הנצרכת בהפעלת הספק של קילוואט אחד (1,000 וואט) במשך שעה אחת. למשל, מכשיר חשמלי הפועל בהספק של 500 וואט, יצרוך 1 קילוואט-שעה, לאחר שיפעל במשך שעתיים, בין אם השעתיים הנ"ל הן רצופות ובין אם לאו. בדומה, מכשיר חשמלי הפועל בהספק של 2,000 וואט, יצרוך 1 קילוואט-שעה, לאחר שיפעל במשך חצי שעה. ביחידת מידה זו נעשה שימוש, בין היתר, לצורך חיוב צרכני חשמל].

ד.לטענת המבקשים, הערכת המונה טומנת בחובה טעויות, שיכולות להתבטא בשני אופנים:

1.בתשלום חשבון חשמל גבוה מהצריכה בפועל, וזאת בשל הערכה שגויה של המשיבה, לפיה הצרכן צרך יותר חשמל ממה שצרך בפועל, ורק לאחר כחודשיים נוספים, במידה והמשיבה תבצע קריאה פיזית של מונה החשמל, יתוקן החשבון והצרכן ישלם פחות בחשבון החשמל הבא.

2.בתשלום חשבון חשמל נמוך מהצריכה בפועל, וזאת בשל הערכה שגויה, לפיה צריכת החשמל של הצרכן היתה נמוכה מהצריכה בפועל. גם כאן, רק לאחר כחודשיים נוספים, במידה והמשיבה תבצע קריאה פיזית של מונה החשמל, יידרש הצרכן לשלם יותר בחשבון החשמל הבא.

טוענים המבקשים, כי כאשר מתבצעת הערכה שגויה של הצריכה שהיא נמוכה מהצריכה בפועל, דהיינו, לפי הסיטואציה השניה, ובתקופת החיוב לאחר ביצוע ההערכה עלה מחיר החשמל, אזי המשיבה מחייבת את הצרכנים במחיר הגבוה על הצריכה, כאילו צרכו את כל החשמל בתקופת החיוב הנוכחית ולא בתקופת החיוב הקודמת בה בוצעה ההערכה השגויה.

לטענת המבקשים, הדבר מנוגד לסעיף 26(ב) לאמות המידה שפרסמה הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (להלן: "רשות החשמל"), שהיא הרגולטור הממונה על משק החשמל לפי סעיף 21 של חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996. לפי אמת המידה הנ"ל, יש לחייב את הצרכן עבור היתרה שלא הוערכה כראוי, בהתאם לתעריף שהיה קיים במועד צריכת החשמל. אולם, למעשה, המשיבה מחייבת את הצרכנים בסיטואציה זו, לפי התעריף החדש – הגבוה.

ה.טוענים המבקשים, שניהם תושבי המושב גבעת יערים, הנמצאים במסלול תעריף ביתי בחיוב דו-חודשי (דהיינו, חשבון החשמל נשלח אליהם מידי חודשיים עבור תקופת צריכת חשמל של כחודשיים), כי בתקופת החשבון שבין 12.1.2012 עד 13.3.2012, לא נקרא המונה בבתיהם, וחשבון החשמל נערך לפי הערכת הצריכה, כשלטענת המבקשים ההערכה היתה פחותה במידה ניכרת מהצריכה בפועל. על כן, בחשבון החשמל הבא שקיבלו המבקשים, לתקופה שבין 14.3.2012 ועד 20.5.2012, לגביו בוצעה קריאה פיזית של המונה, הם נדרשו לשלם את הפרשי צריכת החשמל שלא הוערכו כראוי בתקופת החשבון הקודמת.