ת"צ 59054-10-15 רפפורט נ' אשת - ארגון שרותי תיירות בע"מ

1.המבקשת הגישה בקשה להסתלקות מבקשתה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 כנגד המשיבה 3 (להלן בהתאמה: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור", ו"החוק").

בבקשת האישור שהוגשה כנגד המשיבה 3 ושתי המשיבות הנוספות טענה המבקשת כי סעיפי קיצור תקופת ההתיישנות הנכללים בהסכמי המשיבות עם לקוחותיהם חסרי תוקף, שכן אינם מנוסחים בחוזה נפרד לפי סעיף 19 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958, ובנוסף כי מדובר בסעיפים מקפחים בחוזים אחידים שיש לבטלם. הסעד העיקרי שהתבקש הוא ביטול סעיפי קיצור תקופת ההתיישנות.

3.בעניינן של המשיבות 1 ו 2 אושרו בקשות הסתלקות מוסכמות ומתוגמלות בפסקי דין חלקיים שניתנו ביום 25.1.16 וביום 20.3.2016. אפנה לאמור בפסקי הדין החלקיים שניתנו בעניינן.

4.לאחר שהוגשו תגובת המשיבה 3 לבקשת האישור והתשובה לתגובה ולאחר ישיבת ק.מ, הגיעו הצדדים להסכמה המפורטת בבקשת ההסתלקות. המשיבה 3 סברה שאין מקום לאשר את בקשת האישור וכי לא נפל כל פגם בהתנהלותה.

אף על פי כן מבלי להודות בכל טענה ובהמלצתי הסכימה המשיבה לפעול לתיקון תקנונה כך שבתקנון החדש לא יופיע הסעיף בגינו הוגשו הבקשה לאישור והתובענה, ולא תופיע הגבלה אחרת כלשהי אחרת בנוגע לתקופת ההתיישנות. בכך באה המבקשת על סיפוקה שכן זהו הסעד העיקרי בתובענה.

5.לאור הסכמות אלה הסכימו הצדדים שבקשת האישור תימחק ותובענת המבקשת כנגד המשיבה 3 תידחה.

6.בשים לב לתוצאה זו הסכימו הצדדים כי המשיבה 1 תשלם למבקשת גמול בסך 7,000 ₪ ושכ"ט לב"כ בסך 22,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלה הוסכמו בין הצדדים גם בשים לב לסכומי הגמול ושכ"ט שאושרו בעניינן של המשיבות הנוספות.

7.המבקשת והמשיבה 3 מבקשות לאשר את ההסתלקות שאינה יוצרת מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה.

8. לבקשה צורפו תצהיר המבקשת ובא הכוח המייצג לפיהם לא קיבלו ולא הובטחה למבקשת ובא כוחה כל טובת הנאה מהמשיבה או מכל גורם אחר בקשר להסתלקות מלבד האמור לעיל.

דיון

אישור בקשת ההסתלקות

9.לאחר שעיינתי בבקשת האישור, על יסוד האמור בה והצהרת המבקשת בתצהירה, אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין לא ראיתי מקום לתת הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.