דהן נ' שופרסל בע"מ ואח'

בפניי בקשה משותפת ומוסכמת מטעם הצדדים להסתלקות המבקש מבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

1. ביום 4.12.2016, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד שופרסל בע"מ וכנגד סלטי שמיר 2006 בע"מ (להלן – המשיבה 1 והמשיבה 2 בהתאמה), שעניינה גילוי חיידק ליסטריה בחלק ממוצרי המשיבה 2 המשווקים באמצעות המשיבה 1.

2. על פי הנטען בתובענה ובבקשת האישור, ביום 29.11.2016, הודיעה המשיבה 1 לציבור הצרכנים כי ישנו חשש לחיידקי ליסטריה במספר יחידות אשר שווקו לציבור ממוצר "חומוס מותג שופרסל" באריזה של קילוגרם. ההודעה נמסרה לציבור בעקבות עדכון מצד המשיבה 2, יצרנית מוצרי חומוס "שופרסל". עקב כך, הוגשה בקשת האישור הנדונה.

3. כעולה מבקשת ההסתלקות, לאחר הגשת בקשת האישור והתובענה, ועוד בטרם הוגשה תשובה מטעם המשיבה, נערך משא ומתן לצורך סיום ההליך. במהלך דין ודברים בין הצדדים, הועברו לידי ב"כ המבקש נתונים ומידע שלא היו ברשותו ערב הגשת הבקשה, ובכללם העובדה שמספר הצרכנים אשר רכשו את המוצר נשוא בקשת האישור היה נמוך ביותר. ב"כ המשיבה 1 מסרה לידי ב"כ המבקש מסמך בכתב מטעמה, ממנו עולה כי שווקו סך של 348 אריזות המוצרים המהוות 29 קרטונים, וכי מתוך אריזות אלו המוצר נשוא התובענה נמכר ל-21 צרכנים בלבד. בנוסף, המשיבה 2 הבהירה כי מפעלה פועל בהתאם לתקני בטיחות המזון המתקדמים והמחמירים ביותר, ומקיימת מערך בקשת איכות קפדני בהתאם לתקנים אלה. לדברי המשיבה 2, הסתייעה היא בחברות מקצועיות חיצוניות על מנת לערוך סקירה של כל מערכות המפעל, ניטור ואפיון נקודות הסיכון הקיימות בו וקביעת דרגות סיכון לכל נקודת פעילות במפעל. עוד הבהירה המשיבה 2, כי לכל מה שהוגדרה על פי הנוהל בפעילות ברמת סיכון גבוהה נדרש מהחברה לקבוע עבורו נקודות בקרה קריטיות. בכל הקשר לחיידק ליסטריה, טוענת המשיבה 2, כי היא מקיימת "נוהל שחרור חיובי" מאז חודש פברואר 2016, דהיינו, כל מוצר שיוצא מהמפעל נבדק לליסטריה. ואכן, לדברי המשיבה 2, היא זו שהתריעה באופן מיידי בפני המשיבה 1 אודות החשד להימצאות ליסטריה במספר קטן של מוצרים שנשלחו אליה, לאחר קבלת ממצא בבדיקה חוזרת של המוצר, לאחר שבבדיקה הראשונה של המוצר, במסגרת "נוהל שחרור חיובי" לא נמצאה כל עדות לחיידק הליסטריה במוצר. לטענת המשיבה 2, הדבר מוכיח את איכותו של מערך הבקרה אצל המשיבה 2, ואת החשיבות העליונה שהיא מקנה לשמירה על איכות מוצריה.

4. משהגיעו הצדדים לכלל הסכמה, הגישו ביום 1.3.2017, את הבקשה המוסכמת הנדונה להסתלקות המבקש, במסגרתה הודיעו, כי הגיעו לכלל הסכמה לפיה מתחייבת המשיבה להמשיך ולהקפיד על קיום מערך בקרה איכותי למוצריה, תבדוק את האירוע בנוגע למוצר נשוא בקשת האישור, ותוסיף כל הוראה או חידוד לנוהל הסיכון של המפעל בקשר למוצר האמור, ככל שיימצא בכך צורך לאור ממצאי הבדיקה. נוכח זאת, הגיע המבקש לכלל מסקנה שאין כל טעם בהמשך ניהול בקשת האישור והתובענה.

5. לנוכח האמור, הוסכם על הסתלקות מן התובענה, מבלי שיהא בבקשת הסתלקות זו כדי ליצור מעשה בית-דין ביחס לשאר חברי הקבוצה.

6. כן הוסכם, כי המשיבה תתרום ממוצריה בשווי של 4,000 ₪, לפי ערכי שווי לצרכן, לקרן לחלוקת כספים שנפסקו כסעד לטובת הציבור בהתאם לסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. ככל שקרן זו לא תוקם, הוסכם כי המוצרים יינתנו כתרומה לכפר הילדים והנוער "פנימיית נווה יהודה" בנס ציונה.

7. עוד עולה מבקשת ההסתלקות, כי מאחר שבקשת האישור העלתה לדיון נושא הראוי להתברר וכן בהתחשב במשאבים שהשקיעו המבקש ובא כוחו בהגשת בקשת האישור, תשלם המשיבה 2 למבקש גמול בסך 1,000 ₪, וכן תישא בתשלום שכר טרחת עורך דינו בסך 6,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין. בבקשת ההסתלקות נטען בהקשר זה, כי גם במקרים שבהם מדובר ביחידות בודדות, וגם במקרים שבהם יצרן המזון פעל מלכתחילה על פי אמות מידה קפדניות, עדיין קיים אינטרס ציבורי בהגשת בקשות לאישור במקרים כגון אלה, אשר מצדיק תשלום גמול ושכר טרחה.

8. כפי שהובהר בבקשה, פרט לסכומים אלה לא קיבלו המבקש ובא כוחו, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור, ואף תצהירים מתאימים צורפו.