ת"צ 51584-02-15 טאוב נ' עיריית רמת גן

כנגד עיריית רמת גן מכוח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). עניינה של התובענה הוא גבייה, שעל פי הטענה הינה בלתי חוקית, של ארנונה, ממחזיקי נכסים המצויים באזור ד' בתחומה המוניציפלי של עיריית רמת גן. בבקשת האישור נטען, כי העירייה גבתה ארנונה ממחזיקי הנכסים המצויים באזור ד' לפי התעריפים החלים על מחזיקי נכסים באזור ב', שהינם תעריפים גבוהים יותר, וזאת בניגוד לצו הארנונה שלה. המשיבה אינה חולקת על העובדה שבהתאם לצו הארנונה שלה הרחוב שבו מתגורר המבקש מצוי, לכאורה, באזור ד', אלא שלטענתה נפלה טעות בצו הארנונה שלה, וממילא הצו לא קיבל את אישור השרים. אשר על כן, כך נטען, אין המדובר בגבייה שלא כדין.

1. רקע הדברים וההליכים שלעניין

1.א. רקע עובדתי ובקשת האישור

המבקש, מר אביעד טאוב, החזיק במועדים הרלבנטיים לבקשת האישור בדירת מגורים הידועה כחלק מחלקה 415 בגוש 6183, אשר מצויה ברחוב עולי הגרדום 2, בתחום שיפוטה של המשיבה, עיריית רמת גן (להלן: המשיבה או העירייה).

בהתאם לצו הארנונה של העירייה, מחולק תחום שיפוטה המוניציפאלי לארבעה אזורים לצורך חיוב בארנונה כללית למגורים: א'-ד', כאשר תעריפי הארנונה החלים על אזור א' הינם היקרים ביותר, ואילו תעריפי הארנונה החלים על אזור ד' הינם הנמוכים ביותר. גבולותיהם של אזורים אלו נקבעו בצו הארנונה, תוך שמפורטים הגושים, השכונות והרחובות שנכללים בכל אחד מבין ארבעת האזורים. אזור ד', על פי צו הארנונה של העירייה, כולל גם את רחוב עולי הגרדום, שבו מתגורר המבקש.

ביום 23.2.15 הגיש המבקש תובענה כנגד העירייה ובצדה בקשה לאישורה כייצוגית. בתובענה ובבקשת האישור נטען, כי במהלך שנת 2013, טרם שכר המבקש את דירת המגורים שבה הוא מתגורר, המבקש בדק ובירר את סכומי הארנונה הנהוגים בשטחה המוניציפאלי של המשיבה, בדיקה שהעלתה כי הדירה שהחליט לשכור מצויה באזור ד', הוא האזור שבו חלים תעריפי הארנונה הנמוכים ביותר. ברם, עם קבלת חשבון הארנונה הראשון בגין הדירה, הוא החשבון לחודש נובמבר 2013, הסתבר למבקש, כי בפועל הוא מחויב בארנונה על ידי המשיבה ביתר, לפי תעריפי אזור ב' (העתק חשבון הארנונה של המבקש מחודש נובמבר 2013 צורף כנספח א' לבקשת האישור).

בתובענה ובבקשת האישור נטען, כי עובר להגשת התובענה ובקשת האישור המבקש פנה למשיבה והלין על חיובו השגוי בארנונה (העתק פניית המבקש מיום 24.11.13 צורף כנספח ב' לבקשת האישור). ברם, במסגרת תשובת המשיבה מיום 22.1.14 נדחו טענות המבקש, תוך שנטען על ידי המשיבה, כי תעריפי אזור ד', ככל שהם נוגעים לגוש 6183, בו מצויה דירת המבקש, אמורים לחול רק על בניינים שנבנו בשעתו על ידי חברת "עמידר" (העתק תשובת המשיבה מיום 22.1.14 צורף כנספח ג' לבקשת האישור).

בתובענה ובבקשת האישור נטען עוד, כי בשנת 2014 שינתה המשיבה את הגדרת אזורי הארנונה בצו הארנונה שלה, וזאת ככל הנראה בעקבות פניית המבקש מיום 24.11.13. שינוי זה, כך נטען, הביא לכך שתחולת אזור ד' צומצמה עד מאד: לרחוב הרב לוין בלבד, וזאת בעוד שתחולת אזור ב', בכל הנוגע לגוש 6183, הורחבה עד מאד. המבקש טען, כי ככל הנראה השינוי שבוצע בצו הארנונה לשנת 2014 בוצע כלאחר יד ובחופזה, שכן בהתאם לו מחויב עתה רחוב הרב לוין הן לפי תעריפי אזור ד' והן לפי תעריפי אזור ג'. עוד נטען בתובענה ובבקשת האישור, כי בסמוך לאחר מכן פנתה המשיבה לשרי הפנים והאוצר ב"בקשה לאישור חריג לשינוי הגדרות ולהעלאה חריגה של ארנונה בשנת 2015", בה ביקשה המשיבה, בין היתר, כי יבוטל גוש 6183 באזור ד', וכי הגוש האמור יעבור לחיוב לפי תעריף אזור ג' (העתק הבקשה צורף כנספח ד' לבקשת האישור). המבקש ציין, כי בקשה זו לא נענתה על ידי השרים. המבקש טען, כי ככל הנראה מטרת הבקשה הייתה לרפא באופן בהול את הפגמים שנפלו בצו הארנונה של המשיבה בכל הנוגע לתחולת האזורים ולשינויים שביצעה המשיבה בצוויה.

עילות התובענה שמכוחן הוגשה בקשת האישור הן גבייה או השתת ארנונה כללית על ידי המשיבה בחוסר סמכות, באי חוקיות, בחוסר סבירות, באפליה פסולה וביתר; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובת תום הלב וההגינות; הטעיה ורשלנות.

את הקבוצה הייצוגית ביקש המבקש להגדיר, כך: