ת"צ 48964-09-16 קנר נ' תומר יבוא ושווק מוצרי מזון (1983) בע"מ ואח'

המבקש הגיש בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית המופנית כלפי משיבה 3 (להלן – בקשת האישור).

עניינה של בקשת האישור בטענה, שהמשיבה מייבאת ומשווקת מוצר המכונה "פתיתי ביצים מחיטת דורום סמולינה" (להלן – המוצר), ללא סימון על תווית האריזה בדבר כמות חומצות שומן הטראנס וללא סימון שיעור רכיב הביצים שבמוצר. זאת בניגוד לתקנה 3(ג) לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשנ"ג – 1993 ובניגוד לתקן ישראלי 1145 (סימון מזון ארוז מראש). כמו כן, הסימון התזונתי שנרשם על אריזת המוצר, אינו עומדת בדרישות הקבועות בתקנה 5 לתקנות בריאות הציבור. המשיבה הפרה את הוראות הדין וגרמה להטעיית הצרכנים בניגוד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 כשמנעה מלקוחותיה מידע הכרחי קודם לרכישת המוצר. התנהלות המשיבה עולה כדי התרשלות, חוסר תום לב, תרמית ועשיית עושר שלא במשפט.

נגד המשיבה הוגשו שלוש בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות על ידי מבקשים אחרים במסגרת הליכים, שמספרם: 18488-09-16, 7494-09-16, 7717-09-16 (להלן – הבקשות האחרות). כל ארבע בקשות האישור הוגשו על ידי אותו משרד עורכי דין, כולן מעלות טענות ונימוקים דומים עד זהים הנוגעים לאי סימון מוצרים בניגוד להוראות הדין.

בכל ארבע הבקשות הוגשו בקשות הסתלקות, הדומות אף הן בנוסחן ובנימוקיהן. לטענת המשיבה, אין ממש בבקשות לאישור, בין היתר, מהטעם שהמוצרים בגינן הוגשו הבקשות אינם מכילים שומן טראנס ולפיכך, ממילא, לא נגרם כל נזק למבקשים או למי מציבור הצרכנים בגין אי סימון תכולת שומן הטראנס על גבי המוצרים. עם זאת, בעקבות הגשת בקשות האישור ולאחר משא ומתן, הסכימו הצדדים, שהמשיבה תדאג לתיקון תוויות האריזה ולסימון כמות חומצות שומן הטראנס וכן את שיעור רכיב הביצים על גבי המוצרים, שבגינם הוגשו בקשות האישור בהתאם להוראות הדין, וזאת תוך 60 ימים ממועד ההחלטה המאשרת את בקשות ההסתלקות.

המשיבה התחייבה לרענן את נהליה ולהגביר את הפיקוח ביחס לחובות הסימון החלות על המוצרים המיובאים על ידה, כך שאלו יותאמו להוראות הדין.

עוד הוסכם, שהמשיבה תשלם לארבעת המבקשים המייצגים בכל אחת מבקשות האישור סך של 300 ₪, כל אחד. במסגרת הסדרי ההסתלקות אליהם הגיעו הצדדים הוסכם, שהמשיבה תשלם לבאי כוח המבקשים שכר טרחה בסך של 20,000 ₪, תוך 30 ימים, עבור כל הבקשות.

בקשת ההסתלקות – מאושרת, למעט שכר הטרחה המומלץ.

הוראות סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, קובעות, שבטרם יאשר בית המשפט טובת הנאה למבקש או לבא כוחו, עליו לשקול, האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה וכן את התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה.

בקשות האישור מגלות עילת תביעה לכאורה נגד המשיבה. אולם, לא מתקיים התנאי של תועלת לקבוצה המיוצגת, בכל הנוגע לפיצוי חברי הקבוצה עבור נזקי עבר. ההסדר אינו קובע פיצוי לקבוצה, הגם שהסעד המבוקש מהמשיבה בבקשה לאישור הוא למעלה מ-1.5 מיליון ₪. לפיכך, לא הוכחה תועלת לקבוצה המיוצגת כדרישת סעיף 16(א) לחוק.

עם זאת, התחייבות המשיבה לתקן את תווית האריזה מעלה, שבקשת האישור הביאה תועלת מסוימת לציבור.

בנוסף, יש להביא בחשבון שארבע בקשות האישור הן בקשות מאוחדות נגד מספר משיבות וביניהן המשיבה, וגם בהן הוגשו בקשות הסתלקות מוסכמות שקבעו הסדרי גמול ושכר טרחה. בהקשר זה יצוין, שבקשות ההסתלקות כלפי משיבות אחרות דומות עד זהות לבקשות ההסתלקות שהוגשו בעניין המשיבה.

בשים לב לכך, שעילות התביעה בכל הבקשות זהות, מן הראוי היה, שבאי כוח המבקשים יגישו את כל הבקשות במאוחד ולכל הפחות יציינו את דבר הגשתן של בקשות דומות, תוך ציון ההבדלים בין העילות או חברי הקבוצה והפניית תשומת ליבו של בית המשפט לקיומן של מספר תובענות דומות.

זאת ועוד, בכל בקשות ההסתלקות שהוגשו לא נפסק פיצוי לחברי הקבוצה בגין נזקי עבר ושכר הטרחה ששולם עד כה לבאי כוח המבקשים מגיע כדי 59,000 ₪.

לאור כל האמור, שכר הטרחה יעמוד על סך של 5,000 ₪.

פסק הדין אינו מהווה מעשה בית דין כלפי הציבור.

אין נסיבות מיוחדות המצדיקות איתור מבקש חלופי או פרסום דבר ההסתלקות.