זילברג ואח' נ' מפעל הפיס (חל"צ) ואח'

צד ג': מד מדיה (אצל "טרגט מדיה)

הפגמים שמצאו הנתבעים בהתנהלות הדיונית של התובעים ובאי כוחם הם אלה:

א.ניהול דיון שמיעת הראיות הראשון ביום 12.2.18 היה חמור, רשלני, מכביד וחסר תום לב. לצורך כך, ציטטו הנתבעים את דברי בית המשפט על כך שיביא בחשבון את ההתנהגות של באי כח התובעים, שלא מביאים עדים ומאלצים את בית המשפט לסיים את יום הדיונים אחרי שעתיים. נאמר על ידי בית המשפט, שלא ידוע אם זה יבוא לביטוי רק בקשר לפסיקת הוצאות או גם לגבי השאלה, אם תעמוד, אם הקבוצה מיוצגת ייצוג נכון וראוי. נטען, שנדמה היה לכל מי שנכח באולם שהעדת העדים מטעם התובעים נעשתה באלתור של רגע, ללא שהתובעים המייצגים התכוננו כנדרש לדיון שמיעת ראיות. כך, עו"ד גרוס, בא כח התובעים המייצגים היסס לפני שענה לשאלה אם הוא מבקש לחקור את נציג 019 בחקירה ראשית, ולבסוף אמר שהוא מסתפק בכך שהעד יציג מסמכים בלבד.

ב.זמן קצר לאחר עדות העדים מטעם התובעים, ביקשו באי כוחם לנעול את ישיבת ההוכחות, תוך בקשה מביכה, שעדות התובעים המייצגים תוגש באמצעות תצהיר עדות ראשית בכתב, ועדות התובע 2 תידחה למועד אחר. הבקשה נדחתה על אתר על ידי בית המשפט, לאחר שלא ניתנה החלטה על הגשת עדויות ראשיות בתצהיר. או-אז, עלה התובע 1 להעיד, כאשר התובע 2 שהה באותה עת בחופשה בחו"ל. על כך הביע בית המשפט את מורת רוחו מבזבוז הזמן על ידי התובעים.

ג.התובע המייצג נחקר בחקירה ראשית שהיתה שאלה בודדת על נזק כתוצאה מקבלת הודעות ספאם. לטענת הנתבעים, בחקירתו הנגדית עלה שהתובע 1 לוקה לכאורה בבעיית זכרון חמורה, וכל תשובותיו היו מתחמקות. בית המשפט אמר לו שיש ציפייה שיזכור ויקרא את כל החומר וידע על מה הוא מעיד.

ד.לטענת הנתבעים, אישר התובע 1 שהוא נרשם סדרתי לאתרי אינטרנט, ואחר כך מבקש להסירו, ומגיש תביעה בחוסר תום לב נגד מי שאינו מסיר אותו. כמו כן נטען שהוא אינו יכול להצביע כיום אם נתן את הסכמתו להודעות שהתקבלו במכשירו, שעל פיהן אושרה התובענה הייצוגית. בכך, כך נטען הוכח היעדרה של עילת תביעה אישית. לא אמשיך ואפרט את טענות הנתבעים לגבי מה שאישר או לא אישר התובע 1 בחקירתו, משום שהמועד לבחינת גירסת התובע במסגרת שמיעת הראיות בתיק הוא לכל המוקדם בפסק הדין. כך גם, באשר להתייחסות מותבים אחרים לתובע 1 ולבאי כוחו.

ה.לטענת הנתבעים, בדיון ביום 12.2.18 נטען כי התובע 2 עסוק בגלישת סקי בחו"ל ולכן לא יכול להופיע לעדות. ביום 6.3.18 נערך דיון משלים בו העיד התובע 2. אף תובע זה נטען שהעיד כל מיני עובדות שמשמעותן דחיית גירסתו המקורית. העד העיד שלא ידע כלל על קיום הדיון הקודם אלא בבוקר הדיון, ולא הצליח להופיע כי היו לו דברים דחופים בעבודה. זאת, בניגוד לדברי התובע 1, בדיון ביום 12.2.18, שהודיע מכבר לתובע 2 על הדיון וזימן אותו.

הנתבעים-המבקשים לא הסבירו בבקשתם, כיצד ניתן לשיטתם בשלב שלאחר אישור התובענה הייצוגית, להחליט לפי סעיף 8 (א) העוסק בשיקולים שיש לשקול לצורך החלטה על אישור תובענה ייצוגית, לפני ההחלטה. ואכן, טענת התובעים בתשובתם לבקשה היא שסעיף 8 מתייחס לשלב ההחלטה אם לאשר את התובענה כייצוגית. החלטה זו כבר התקבלה לפני כשנתיים, ולטענת התובעים, ההארה שנפלה על הנתבעים לאחר כשנתיים היא התנהלות נפסדת ופסולה, ואין גבול לציניות ולאבסורד שבבקשה זו.

לטענת התובעים, הבקשה מבוססת על אירוע בודד מיום 12.2.18, בו העיר בית המשפט לתובעים בעניין אי התייצבות התובע 2, והצורך בדיון נוסף לשם שמיעת עדותו. גם אם נפל פגם בהתנהלות התובעים בעניין זה, לא מדובר בפגם המצדיק החלפת התובעים ובאי כוחם, אלא פגם שיילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות. נטען, שההכבדה שנגרמה לצדדים עקב קביעת מועד נוסף מחווירה לנוכח ההכבדה בכך שהמועד הנוסף לא הספיק לנתבעים בשל הצגת שאלות בלתי רלוונטיות, והיה צורך במועד נוסף.

נטען, שהתנהלות הנתבעים חסרת תום לב בבסיסה, והדבר בא לביטוי בדיון שהתקיים ביום 26.3.18, כאשר בא כח הנתבעים עשה מאמצים יוצאי דופן ונסיונות פסולים להטעות את התובע 2 בהצגת עובדות כוזבות, באשר להליכים אחרים, למרות הוראת בית המשפט שלא להתייחס להליכים קודמים ופסיקת בית המשפט העליון. עוד נטען, שהטענות בדבר ההליכים האחרים נשקלו כבר במסגרת החלטה על אישור תובענה ייצוגית.

בתשובה לתשובת התובעים, טענו הנתבעים שאמנם סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות מצוי תחת הכותרת "אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט", אך אין בו הוראה המונעת מבית המשפט להחליף את התובע הייצוגי בשלב מאוחר של הדיון. תכלית הסעיף היא הבטחת ניהול התובענה לטובת הקבוצה, ואם התובע אינו מנהל את התובענה לטובת הקבוצה, "ודאי שבית משפט מוסמך להורות על החלפתו ו/או החלפת בא כוחו".

בנוסף על כך, שבו הנתבעים וטענו בדבר המסקנות מחקירתם של העדים. בהתאם לכך, נטען שאילו היה בית המשפט בשלב אישור התובענה הייצוגית נחשף לתשובות שהשיבו התובעים בחקירתם, מהן עולה כי הם חסרי עילה אישית בתובענה, ספק רב אם היה מאשר את התובענה כייצוגית, ולמצער היה מורה על החלפתם. נטען שאין מדובר באירוע נקודתי אלא במחדל בניהול התביעה.