ת"צ 4416-12-14 אגבריה נ' א.ר. משווקי הצפון בע"מ

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעילותיה הנטענות הן הפרת חובה חקוקה, הטעיה כמשמעה בחוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 ("חוק הגנת הצרכן"), הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות.

הרקע העובדתי שביסוד בקשת האישור לתביעה הוא שהמבקשת רכשה ביום 6.11.14 בחנות לחומרי בניין "פותח סתימות 'סודה קאוסטית' אותו ככל הנראה מייבאת ו/או משווקת ו/או מפיצה הנתבעת (המשיבה בבקשת האישור, א"ק)" (סעיף 6 לבקשת האישור). לטענת המבקשת, כאשר היא ביקשה להשתמש במוצר שרכשה ("המוצר"), היא נוכחה לדעת שעל גבי אריזת המוצר לא צוינו הוראות שימוש, מלבד הוראות אזהרה ובטיחות למיניהן. היא טוענת עוד, כי בהיעדר הוראות שימוש לא היה ביכולתה להשתמש במוצר באופן יעיל ונכון. המבקשת הוסיפה וטענה כי מתוך בדיקתה ברשת האינטרנט היא הבינה שהחומר שרכשה, סודה קאוסטית, הוא חומר מסוכן, ולכן החליטה לא להשתמש בו ללא הוראות שימוש של היצרן. בהמשך היא טענה כי היא חשה כמי שהולכה שולל, שכן הוסתר מעיניה פרט חיוני ומהותי בנוגע למוצר שרכשה, וכדבריה "אם הייתה מגלה לפני רכישת פותח הסתימות כי אין לגביו הוראות שימוש, אין לה כל ספק כי מלכתחילה הייתה בוחרת במוצר אחר" (סעיף 12 לבקשת האישור).

לטענת המבקשת, מחדלה של המשיבה לציין על גבי אריזת המוצר את הוראות השימוש הוא הפרה של צו הגנת הצרכן (סימון טובין) תשמ"ג-1983 ("צו הסימון") הקובע כללים קוגנטיים בנוגע לסימון מוצרים. המבקשת ממשיכה וטוענת כי סעיף 7(א) לצו הסימון, ביחד עם פריט (5) לתוספת השלישית שלו, קובע חובת ציון הוראות שימוש לחומרי ניקוי, אבקות כביסה וכיוצא באלה חומרים, ובכלל זה גם חומרים לפתיחת סתימות ביוב ביתיות.

בעניין הנזק טענה המבקשת כי רכשה את "פותח הסתימות" תמורת סכום של 20 ₪, אולם נוכח העובדה שהיא לא יכלה להשתמש בו בשל היעדר הוראות שימוש, נגרם לה נזק ממוני בסכום הרכישה. בנוסף, כך הטענה, נגרם לה נזק שאינו ממוני בשל אי נוחות ועוגמת הנפש שהיא חוותה ואשר אותו העריכה בסכום של 200 ₪. בהתאם לכך, היא העמידה את תביעתה האישית על סך 220 ₪, ועל יסוד אומדן שלפיו מספר חברי הקבוצה עומד על 5,000, היא טענה שסכום הנזק שנגרם לחברי הקבוצה הוא 1,100,000 ₪ לשנה וסכום כולל של 7,700,000 ₪ לתקופה של 7 שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

המשיבה השיבה לבקשת האישור וטענה שהיא עוסקת בייצור ושיווק חומרי גלם, ובכללם סודה קאוסטית. על פי הטענה, לסודה קאוסטית מספר רב של שימושים כחומר גלם, ובכלל זה תהליכי ייצור נייר, ייצור חומרי ניקוי, הכנת זיתים, פתיחת סתימות, ייצור סבונים, ייצור אלומיניום, ניקוי כביסה, הורדת חומציות בבריכות שחייה ועוד. כאסמכתא לכך הביאה המשיבה את הנאמר באתר ויקיפדיה ביחס לערך "נתרן הידרוקסידי" (נצפה ביום 11.2.15) לאמור: "נתרן הידרוקסידי או סודה קאוסטית (בעברית: נתר מאכּל) הוא בסיס חזק... שיש לו שימושים מגוונים בתעשייה (למשל בייצור נייר וחומרי ניקוי), ושימוש ביתי כפותח סתימות ביוב..." (התדפיס צורף כנספח לתשובת המשיבה). על רקע זה הוסיפה המשיבה וטענה כי לפי מה שתיארה המבקשת, המוצר שהיא ביקשה לרכוש היה סודה קאוסטית ולא חומר שייעודו פתיחת סתימות, והמוצר שנמכר לה, המשווק בידי המשיבה, תואם הן את הוראות הדין והן את ציפיותיה של המבקשת, ככל שהיו כאלה. המשיבה הוסיפה וטענה שאריזת המוצר שהיא משווקת מסומנת כראוי ומוצגות עליה אזהרות מתאימות, כמתחייב מן העובדה שמדובר בחומר המחייב זהירות בשימוש בו.

בתשובתה לתשובת המשיבה טענה המבקשת כי גם אם, כטענת המשיבה, יש לסודה קאוסטית שימושים רבים, השימוש הביתי היחיד הוא לפתיחת סתימות ביוב, וכאסמכתא לכך הפנתה גם המבקשת לנאמר באתר ויקיפדיה ביחס לערך "נתרן הידרוקסידי" (נצפה ביום 12.4.15) (התדפיס צורף כנספח א' לתשובה לתשובה). על יסוד דברים אלה טענה המבקשת כי השימוש הביתי היחיד של סודה קאוסטית הוא לפתיחת סתימות ביוב, ולכן חלה לגבי המוצר הוראת הסיפא של פריט 5 בתוספת השלישית לצו הסימון המחייבת לצרף לו הוראות שימוש, ומחדלה של המשיבה לעשות כן מקים למבקשת את עילות התביעה האישית והייצוגית.