מיכלביץ ואח' נ' לוקר אמבין בע"מ

בפני בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק התובענות הייצוגיות"), בבקשת המבקשים ,אשר במוקדה הטענה כי המשיבה, חברת לוקר אמבין בע"מ (להלן: "המשיבה"), המספקת שירותי תאי אחסון לתלמידים בבתי ספר (להלן: "לוקרים"), והגובה בין יתר רכיבי התשלום בעדם גם פיקדון כספי אותה עליה להשיב עם סיום השימוש בלוקרים, אינה פועלת לתזכר את לקוחותיה בדבר זכאותם להחזר הפיקדון עם תום השימוש בלוקרים.

בקשת האישור ותגובות הצדדים

ביום 31.10.2016 הגישו המבקשים, מר אמיר מיכלביץ (להלן: "המבקש") והגב' מיכל קלינגר (להלן:"המבקשת") בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להן: "בקשת האישור").

מעיון בבקשת האישור עולה כי המשיבה הינה חברה המספקת שירותי לוקרים להשכרה בבתי ספר ובמוסדות חינוך אחרים. ההתקשרות מול המשיבה לצורך שכירת לוקר לשנת לימודים נעשית באמצעות אתר האינטרנט של המשיבה או באמצעות מוקד טלפוני ממוחשב או אנושי. שכירת הלוקר היא לשנה אחת בכל פעם, כאשר יחד עם הלוקר מקבל כל תלמיד מנעול תליה וקוד למנעול. עלות שכירת הלוקר הינה 180 ₪ לשנה, כאשר מתוך סכום זה, סך של 25 ₪ נגבה כ"פיקדון" או "דמי שימוש". עוד נטען, כי על פי תנאי ההתקשרות עם המשיבה המפורטים באתר האינטרנט שלה, עם תום תקופת שכירת הלוקר, קמה הזכאות לקבל סכום זה , כנגד השבת מנעול הלוקר כשהוא תקין (להלן: "ההחזר הכספי").

דא עקא, לא רק זו בלבד שעניין ההחזר הכספי מוצנע בתנאי ההתקשרות עם המשיבה, ולא רק שבהתקשרות טלפונית עם המשיבה אין יידוע בדבר רכיב זה, אלא שהמשיבה גם לא טורחת להשיב את ההחזר הכספי באופן אוטומטי לשוכר, על אף שפרטיו מצויים בידה, ואף לא טורחת ליידע/ לתזכר אותו בדבר זכאותו זו.

זאת ועוד, אף מי שזוכר את עניין ההחזר הכספי ומבקש לקבל את כספו חזרה, נדרש למערכת בירוקרטית ארוכה, הכוללת פניה למוקד המאויש, מסירת כתובת מייל, קבלת טופס במייל אותו יש להדפיס ולמלא בכתב יד ושליחת הטופס בפקס או בדואר רגיל בלבד. כל זאת, בכפוף למגבלה של שנה מתום תקופת שכירות הלוקר (קרי, כעבור שנה מתום תקופת שכירת הלוקר, מאבד הלקוח את זכאותו לקבלת ההחזר הכספי).

יתרה מכך, לקוח המבקש לשכור לוקר יותר למשך יותר משנה אחת רצופה, ועושה כן דרך המענה הטלפוני האנושי, יחויב בתשלום עבור המנעול בכל פעם מחדש (בניגוד לתשלום דרך אתר האינטרנט של המשיבה או דרך המענה הטלפוני הממוחשב, אז המערכת "מעודכנת" בדבר תשלום ההחזר הכספי מהפעם הקודמת, ונגבה ממנו סך של 155 ₪ בלבד).

באופן פרטני נטען כי המבקש שכר לוקר מהמשיבה בין השנים 2009-2011, וכי המבקשת שכרה לוקרים עבור בנותיה בין השנים 2014-2016, כאשר בחלק מהפעמים הדבר בוצע דרך המענה הטלפוני האנושי, כך שסכום ההחזר הכספי נגבה ממנה פעמיים במקום פעם אחת. בעניינים של המבקשים חלפה למעלה משנה ממועד סיום ההתקשרות, כאשר ההחזר הכספי לא הושב למשיבים עד היום ולא נעשתה אליהם כל תזכורת בעניין.