ת"צ 42305-09-12

1.מונחת לפניי בקשה לסילוק התביעה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית על הסף ו/או מחמת חוסר מעש. 

2.בחודש ספטמבר 2012 הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין הפחתת הזכויות שנצברו לקצבת זקנה וזאת לנוכח שינוי לוח אחוזי הצבירה לפנסיית זקנה משנת 1981, שהקטין את קצבת הזקנה לה יהיו זכאים המבקשים (המשיבים בבקשה זו) במועד זכאותם לקצבה.

לטענת המבקשים, החל מיום 1.1.1981 הונהגה רפורמה המשנה באופן הדרגתי את שיטת אחוזי הצבירה, כך שהחל מחודש 30.9.1985 שיטת הצבירה היא 2% לשנת עבודה החל מהשנה הראשונה ועד לשנה ה – 35, בעוד שבמועד הצטרפותם לקרן הפנסיה, שיעור הצבירה בגין השנים הראשונות היה גבוה יותר כגון התוכנית שנהגה בקרן הפנסיה נתיב ולפיה במהלך 10 השנים הראשונות, הצבירה עמדה על 4% לשנה. לפיכך, השינוי בשיטת החישוב שנעשה באופן רטרואקטיבי גרע מזכויות שנצברו על ידם. במסגרת הבקשה עתרו המבקשים למנוע מהמשיבות ליישם את הרפורמה באופן רטרואקטיבי ולהורות על החלתה רק על הזכויות שנצברו ממועד השינוי ואילך וכן להשיב את הכספים שלא שולמו לחברי הקבוצה בגין ההפחתה בשיעורי הפנסיה.

3.ביום 17.4.2013 הגישו המשיבות (המבקשות בבקשה זו) בקשה למחיקת "עמיתים" – קרנות הפנסיה הוותיקות" מהבקשה לאישור התביעה כייצוגית ובקשה לסילוק הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית על הסף מחמת העדר עילה. לטענת המשיבות, "עמיתים" אינה ישות משפטית ואינה יכולה להיות צד להליכים משפטיים לרבות הבקשה לאישור התביעה כייצוגית. עוד נטען כי הטענה העומדת ביסוד התביעה והבקשה והסעד המבוקש בתביעה, מנוגדים חזיתית "למושכלות ראשונים" ולהלכה יסודית ומושרשת של בית הדין לעבודה ובית המשפט העליון ולפיה זכויות העמיתים בקופת גמל לקצבה נקבעות לפי תקנון הפנסיה בנוסחו התקף, במועד האירוע המזכה.

סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע תנאי מקדמי להכרה בתביעה כייצוגית לפיו צריך שתהא למבקש עילת תביעה. לפיכך, לנוכח ההלכה ולפיה זכותו של מבוטח לגמלה לפי הוראות החוק או תקנון הפנסיה מתגבשת לפי נוסחו התקף של החוק או התקנון במועד האירוע המזכה ולא במועד תחילת העבודה או במועד ההצטרפות לקרן הפנסיה וכן לנוכח העובדה, שכבר נפסק ,כי הגופים המוסמכים על פי התקנון רשאים לתקן את תקנון הפנסיה ולקבוע את זכויות החברים אשר תתגבשנה בעת הפרישה –אין בידי המבקשים עילת תביעה. זאת ועוד, במועד פרישת המבקשים חל התקנון האחיד שהחליף כל הסכם או הסדר אחר שחל קודם לכניסתו לתוקף.

4.הבקשה הועברה לתגובת המבקשים בבקשה לאישור התביעה הייצוגית ואולם חרף בקשות שונות להארכת מועד להגשת התגובה. עד היום, לא הוגשה תגובה מטעם המבקשים ו/או כל בקשה אחרת.

5.בנסיבות אלו, דין התביעה והבקשה לאישור התביעה כייצוגית סילוק על הסף מחמת חוסר מעש.

דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל גם לגופה. זאת, בהתחשב בפסיקה העניפה של בית הדין הארצי לעבודה שאושרה על ידי בית המשפט העליון ולפיה זכויות עמיתים בקרן פנסיה מתגבשות במועד פרישתם ונקבעות על פי תקנון הקרן באותה עת. קרן פנסיה אינה כבולה כלפיה עמיתיה בתקנון אשר היה קיים בעת הצטרפותם אליה, והיא רשאית לעשות בו שינויים מעת לעת, ובלבד שתעשה זאת תחת המגבלות החלות על גוף ציבורי [ראו למשל: ע"ע 629/97 משה אליאב ואח' נ' קרן מקפת בע"מ, פד"ע לו 721; עתירה לבג"צ נדחתה בג"צ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ס (4) 411; בג"צ 2911/05 משה אלחנתי נ' שר האוצר בנימין נתניהו (ניתן ביום 15.6.2008); ע"ע 477/07 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' עמוס ירקוני ואח' (ניתן ביום 12.1.2010)]. יתר על כן, במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 תוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 והמפקח על הביטוח הוסמך להתקין תקנון אחיד, אשר יחליף את תקנוני הקרנות. התקנון האחיד נכנס לתוקף ביום 1.10.2003, וזכויותיהם הפנסיוניות של הפורשים לגמלאות לאחר יום זה נקבעו על פי האמור בתקנון האחיד, ועל פיו בלבד.

סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו - 2006 קובע כי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית רק מי "שיש לו עילה בתביעה" באחד מהעניינים המפורטים בתוספת השני לחוק. במקרה דנן וכמפורט לעיל, אין למבקשים עילת תביעה כנגד המשיבות.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת התביעה והבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

6.בהתחשב בעובדה שהמבקשים הם גמלאים, אינני עושה צו להוצאות.