ת"צ 40640-12-14

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקש הגיש ביום 18/12/14, לבית המשפט המחוזי מרכז, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, שעניינה השבה של גביית יתר נטענת מלקוחות חדשים, שכרטיס ה-SIM מטעם המשיבה לא סופק להם במעמד ההתקשרות אלא נשלח אליהם במועד מאוחר יותר. נטען, שהמשיבה חייבה את לקוחותיה מעת ההתקשרות, ובטרם קיבלו את כרטיס ה-SIM , וזאת בניגוד לדין ולתנאי הרישיון שלה, שכן ללא כרטיס SIMלא ניתן לקבל שירותים מהמשיבה.

לתובענה דנא קדמו הליכים דומים שנדונו בפניי: ביום 7/8/12 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בת"צ (ת"א) 11500-08-12 (להלן – עניין ברקו), ובה נטען כי המשיבה חייבה ביתר לקוחות טרם אספקת כרטיס SIM באמצעות שליח (להלן – הקבוצה הראשונה), וכן חייבה ביתר לקוחות בגין פרק הזמן עד השלמת הניוד אליה (להלן – הקבוצה השנייה).

בין לבין, ביום 3/3/13 ניתנה החלטה בת"צ (ת"א) 52142-09-11 אברג'ל נ' פרטנר תקשורת בע"מ, במסגרתה אושר ניהול תובענה ייצוגית נגד פרטנר בשל חיוב דמי מנוי בגין פרק הזמן עד להשלמת הניוד אליה. תובענה זו נסתיימה בפשרה ביום 31/5/16.

ביום 6/10/15 ניתן פסק דין בעניין ברקו, המאשר הסדר פשרה והסתלקות אליו הגיעו הצדדים. בנוגע לקבוצה הראשונה (המתייחסת ללקוחות שחויבו בטרם קיבלו כרטיס SIM), אושרה בקשת הסתלקות בהינתן הקשיים שעוררה התובענה בהקשר זה. בנוגע לקבוצה השנייה (המתייחסת ללקוחות שחויבו בטרם הושלם הניוד), אושר הסדר פשרה לפיו תשלם המשיבה סך השווה לדמי המנוי הממוצעים ששילמו חברי הקבוצה עד להשלמת הניוד, בסכום של 2.43 ₪ ליום (לפני תוספת ריבית, הצמדה ומע"מ), וזאת כפיצוי לטובת הציבור אשר ינותב לעמותות לפי המנגנון שנקבע בת"צ 22236-07-11 שרייר נ' שירותי בנק אוטומטיים בע"מ (16.9.2014) (להלן – עניין שרייר).

לאור זהות הקבוצה בתיק דנא והקבוצה הראשונה בעניין ברקו (אשר עניינה נסתיים בהסתלקות) והדמיון ביסוד הטענות בשני התיקים, קיימו הצדדים מגעים לסיום התיק, וזאת מבלי שהוגשה תגובה מטעם המשיבה ומבלי שהתקיים דיון. בתוך כך נעתר בית המשפט המחוזי מרכז לבקשת הצדדים להעביר את התיק דנא לפניי.

ביום 21/4/2016 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה, אשר להלן עיקריו: