גוהר נ' בית צבי בע"מ ואח'

בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן - הבקשה לאישור הסדר הפשרה), על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן - חוק תובענות ייצוגיות).

עניינה של בקשת האישור בטענות לפיהן, עמותת בית צבי – בית ספר לאמנויות הבמה (להלן – עמותת בית צבי או משיבה 1) וחברת סלקט בע"מ (להלן – משיבה 2), הפרו את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב -1982 (להלן – חוק התקשורת).

על פי הנטען בבקשת האישור, משיבה 1 פעלה למשלוח מסרוני פרסומת בהודעות SMS (להלן - מסרונים), בהם נמסר מידע אודות פעילותה, באמצעות משיבה 2, שסיפקה עבורה את הפלטפורמה להפצה ממוקדת של מסרונים.

לטענת המבקש, המשיבות העבירו מסרונים של משיבה 1 לרשימת תפוצה, מבלי לציין שמדובר בהודעת פרסומת. המבקש צורף לרשימת התפוצה של עמותת בית צבי מבלי שעמותת בית צבי קיבלה אישור מפורש בכתב. חרף ניסיונו לעשות שימוש בקישור שצורף להודעות על מנת להסיר עצמו מרשימת התפוצה, המבקש לא הוסר.

בקשת האישור כוללת סעדים של צו עשה לאכיפת הוראות חוק התקשורת על המשיבות ופיצוי כספי לחברי הקבוצה בגין נזקים בלתי ממוניים שנגרמו להם בגין הפרות הדין שביצעו המשיבות.

ביום 27.7.2016 הוגשה תגובת משיבה 1 לבקשת האישור. לטענתה, בהיותה עמותה רשומה הפועלת ללא כוונת רווח אשר כל הכנסותיה קודש לפעילותה הציבורית, סעיף 30א לחוק התקשורת אינו חל עליה. היא אינה עונה להגדרת "מפרסם" וההודעות שנשלחות מטעמה אינן "דבר פרסומת", שכן ההודעות נשלחות לצורך קידום פעילותו הציבורית של התיאטרון וממילא, המבקש לא הוכיח קיומו של נזק כלשהו שנגרם לו או לחברי הקבוצה הנטענת.

מדיניות עמותת בית צבי תואמת את הוראת סעיף 30א לחוק התקשורת, הן בהיבט של קבלת הסכמת הנמענים לדיוור הן בהיבט של ציון הפרטים הדרושים על פי דין בהודעות הנשלחות על ידה והן בהיבט של מתן אפשרות להסרה מרשימת התפוצה. עמותת בית צבי עושה כל מאמץ ליישם מדיניותה זו. עוד הוסיפה, כי בהינתן שהתקשרה עם שתי חברות מקצועיות בתחום הדיוור הישיר לביצוע פעילות שליחת ההודעות ולא נתנה להן הרשאה לפעול בניגוד לדין, עומדת לה הגנת סעיף 15 לפקודת הנזיקין.

ביום 29.9.2016 הוגשה תגובת משיבה 2 לבקשת האישור שטענה, בין היתר, להיעדר יריבות. לטענתה, סיפקה את הפלטפורמה למשלוח המסרונים, אולם אלו לא נשלחו מטעמה והיא עצמה לא ביצעה כל מעשה או מחדל המיוחסים לה בבקשת האישור.

בתשובה לטענות המשיבות טען המבקש, שעמותות ובכלל זה עמותות לתועלת הציבור, לא זכו להגנה או לחסינות מפני הגשת תביעות מכוחו של תיקון 40 לחוק התקשורת. עוד הוסיף, כי משיבה 1 אינה חוסה תחת ההגנה הקבועה בסעיף 15 לפקודת הנזיקין, בהיותה אחראית על ביצוע ההודעות בפועל בהתאם לרשימת התפוצה שסופקה לה. בכל הנוגע לסוגיית הנזק טען המבקש, שבהתאם לחוק התקשורת, הנזק מתגבש עם משלוח הודעת "ספאם" בניגוד להוראות החוק ואינו נדרש להוכיח קיומו של נזק או לכמתו.

בדיון מיום 18.6.2017, בהתאם לבקשת הצדדים, הוחלט על מחיקת משיבה 2 מבקשת האישור.

המבקש ומשיבה 1 ניהלו משא ומתן לצורך יישוב המחלוקות, בסיומו הגיעו להסדר פשרה, מבלי להודות בטענה כלשהי של מי מהם.

להלן עיקרי ההסכמות שהושגו בין הצדדים:

חברי הקבוצה הם כלל הנמענים, שקיבלו מסרונים מתיאטרון בית צבי, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת עד למועד מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.

תיאטרון בית צבי יקפיד הקפדה יתרה ביישום הוראות חוק התקשורת ובכלל זה בהתקשרותו עם צדדים שלישיים.

כל חבר קבוצה אשר קיבל מאת תיאטרון בית צבי "דבר פרסומת" שנשלח אליו ללא הסכמתו לכך, ויפנה לתיאטרון תוך 180 ימים לאחר מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה ויציג "דבר פרסומת" שנשלח אליו מטעם התיאטרון מבלי שנתן אישור לכך, יהיה זכאי לקבל זוג כרטיסים לאחת מההצגות המועלות באותה עת (באולמות גרי בילו, אלי ליאון או אהוד מנור) (להלן – הפיצוי). זאת, ללא הוכחת נזק ועל בסיס מקום פנוי. שווי הפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה נע בין 120-140 ₪. ניתן יהיה לממש את הפיצוי תוך 6 חודשים מיום אישור פסק הדין.

דבר הזכאות לפיצוי ואופן מימושו יפורסמו באתר תיאטרון בית צבי ובהודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בעיתונות (להלן יחד – ההודעה בדבר אישור הסדר הפשרה).

הצדדים ממליצים, שהגמול למבקש יעמוד על סך של 5,000 ₪ ושכר הטרחה לבא כוחו יעמוד על סך של 32,000 ₪ בתוספת מע"מ. הגמול ושכר הטרחה ישולמו על ידי משיבה 1.

על מנת לסיים את הליכי התובענה ובקשת האישור באופן יעיל ומהיר וללא הוצאות מיותרות, הוסכם בין הצדדים, שאין צורך במינוי בודק חיצוני מטעם בית המשפט.