1. המבקשת בתיק זה – עמותת ידיד – הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות 1-20 ובה התבקש תשלום עבור זמן מעבר בין מטופל למטופל למטפלות המועסקות על ידי המשיבות הנ"ל. המוסד לביטוח לאומי לא היה משיב בבקשתה של עמותת ידיד. בתום הדיון המוקדם שהתקיים ביום 14.2.2012 צורף המוסד לביטוח לאומי כנתבע נוסף בתובענה זו. בקשתו לסילוק התובענה נגדו על הסף נדחתה ביום 11.9.2011, וערעור על החלטה זו נדחה (החלטת סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט יגאל פליטמן מיום 30.12.2012, בר"ע 9259-10-12).
2. ביום 22.5.2016 אושרה הבקשה להגשת התובענה הייצוגית. בהחלטה נקבע כי המוסד לביטוח לאומי הינו צד נכון, נדרש ונחוץ לבירורה של התובענה, וכי בקשתו למחוק את התובענה נגדו על הסף או לבטל את צירופו כנתבע נדחית.
עוד נקבע בהחלטה כי "כל אחת מהמשיבות תשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליך.
3. לאחר מתן ההחלטה הנ"ל הגישה עמותת ידיד בקשה להבהרת ההחלטה כך שייקבע כי המוסד לביטוח לאומי הינו צד בלתי נפרד להליך ועליו לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד. המוסד לביטוח לאומי טוען מנגד כי אין מדובר בהחלטה הטעונה הבהרה, שכן כעולה בצורה מפורשת מההחלטה מושא הבקשה תשלום ההוצאות הוטל על "כל אחת מהמשיבות". משמע שההוצאות הוטלו אך ורק על המשיבות ולא על המוסד לביטוח לאומי בהיותו משיב נוסף (סעיף 3 לתגובה. ההדגשה במקור ד.פ.). מוסיף המוסד לביטוח לאומי וטוען כי המבקשת לא ביקשה את צירופו של המוסד לביטוח לאומי, ובסיכומים מטעמה ננקטה הפרדה ברורה ועקבית בין חברות הסיעוד לבין המוסד לביטוח לאומי. לכן, לטענת המוסד לביטוח לאומי תמוהה בקשת המבקשת למתן ההבהרה.
4. נפנה תחילה לטענתו ה"לשונית" של המוסד לביטוח לאומי ועל כך שההחלטה נוקטת בלשון נקבה מתייחסת למשיבות בלבד. משצורף המוסד לביטוח לאומי להליך, הרי הוא משיב לכל דבר ועניין ואין ללמוד לגביו דבר מן הבחירה בלשון נקבה דווקא. ניתן להקיש לענייננו מן האמור בחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, שם נקבע כי" "האמור בלשון זכר – אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך" (סעיף 6). הדברים יפים גם לענייננו.
4. עם זאת יש לקבל את טענתו השניה של המוסד לביטוח לאומי. מלכתחילה לא סברה המבקשת כי קיימת יריבות בינה לבין המוסד לביטוח לאומי, וגישתה זו באה לידי ביטוי הן בכך שלא נכלל בין המשיבים לתובענה מלכתחילה, הן בהתנהלות המבקשת במהלך ההליך כולו והן בסיכומיה. המוסד לביטוח לאומי צורף להליך למרות עמדתה זו של המבקשת. לפיכך, בשלב זה של ההליך, ובשים לב לכך שתלויה ועומדת בקשת רשות ערעור על ההחלטה, אין מקום לחייב את המוסד לביטוח לאומי בתשלום הוצאות המבקשת.
|