חוה ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

בקשה לאישור תובענה כייצוגית שעניינה בטענה, שהמשיבה מפרה את חוזי הביטוח בהם התקשרה עם לקוחותיה, עת היא מייקרת ריאלית את תשלום הפרמיה בניגוד לתנאי הפוליסה ומבלי לקבל את הסכמת המבוטחים.

תמצית טענות המבקשים

ביום 1.7.1982 התקשרה מעבידתו (דאז) של מבקש 1 (להלן – המבקש), דיגיטל אקויפמנט (דק) בע"מ, עם המשיבה, בפוליסת ביטוח חיים לתקופה של 32 שנים, עד ליום 1.7.2014. על פי תנאי הפוליסה, סכום הביטוח היסודי הוא 998,692 שקלים ישנים; סכום הגמלה החודשית היסודית הוא 13,319.6 שקלים ישנים וסכום הפרמיה השנתית הוא 36,285.2 שקלים ישנים (להלן – הפוליסה הראשונה).

ביום 1.4.1986 התקשרה חב' צבי חוה שירותי תוכנה בע"מ, שבבעלות המבקש, עם המשיבה, בפוליסת ביטוח חיים נוספת לתקופה של 28 שנים, עד ליום 1.4.2014. על פי תנאי הפוליסה, סכום הביטוח היסודי הוא 31,140 ₪; סכום הגמלה החודשית היסודית הוא 415.2 ₪ וסכום הפרמיה השנתית הוא 1,312.5 ₪ (להלן – הפוליסה השניה).

הסכומים הנקובים בשתי הפוליסות (סכום הביטוח והפרמיה) הוצמדו למדד המחירים לצרכן.

הפוליסה הראשונה והפוליסה השניה (להלן – הפוליסות) כוללות שני רכיבים:

רכיב ריסק, המזכה את שארי המבוטח בתשלום חד פעמי בעת פטירת המבוטח (להלן – רכיב ריסק).

רכיב חיסכון, המזכה את המבוטח בזכות לגמלה חודשית, לעיתים קבועה וידועה מראש ולעיתים אינה ידועה (להלן – רכיב חיסכון).

לטענת המבקשים, במקרים בהם מבוטח מפסיק לשלם את רכיב החיסכון לתקופה מסוימת (אך ממשיך לשלם את רכיב הריסק באופן המשמר את זכאותו בפוליסה), המשיבה "מזיזה" קדימה את מועד תחילת הביטוח שרירותית וחד צדדית ומעלה את גיל המבוטח המצוין בתחילת הביטוח. המשיבה מתייחסת למבוטח שהחסיר תשלומים, כמי שהחל את תשלומי הביטוח במועד מאוחר יותר מהמועד שבו החל לשלם את התשלומים בפועל ומקצרת את התקופה שבגינה מופרשים כספים לפי הפוליסה. כפועל יוצא מכך הגמלה המשולמת למבוטח בתום תקופת הביטוח קטנה ויש הרעה ביחס שבין הפרמיה המשולמת לגמלה המתקבלת, באופן המייקר ריאלית את הפרמיה, בניגוד לתנאי הפוליסה. המשיבה מתעשרת על חשבון אותם מבוטחים, תוך הפרה של ההסכמות ביניהם ואי גילוי בדבר התייקרות הפוליסה.

המבקשים תומכים טענותיהם בחוות דעת אקטוארית מאת ד"ר תמיר לוי (להלן – ד"ר לוי), המבוססת על חישוב היחס בין הגמלה המשולמת למבוטח בתום תקופת הפוליסה לבין הפרמיה המשולמת על ידו לאורך תקופת הפוליסה, והשוואת יחס זה לאור השינויים שבוצעו בפוליסה. מחוות הדעת עולה, שכתוצאה מ"הזזת" מועד תחילת הביטוח קדימה וקיצור תקופת הביטוח, חלה התייקרות ריאלית של מחיר הפרמיה, מהמחיר המוסכם פוליסה המקורית.

ייקור הפרמיה נעשה באופן חד צדדי על ידי המשיבה מבלי לקבל את הסכמת המבוטח.

חלה על המשיבה חובה לגלות למבוטחים כל שינוי מהותי בתנאי הפוליסה. זאת, לפי סעיף 55 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א – 1981 (להלן – חוק הפיקוח). בנוסף, קיימת על המשיבה חובה ליידע את המבוטחים בדבר האפשרות, שאי תשלום רכיב החיסכון תוביל להתייקרות הפרמיה ולא להסתפק בגילוי בדיעבד על שינוי בתנאי הפוליסה.

תמצית טענות המשיבה

הפוליסות נשוא התובענה הן פוליסות ביטוח חיים לרכישת ריסק ולרכישת חיסכון, המבטיחות תשואה ובעלות מקדמי גמלה אטרקטיביים קבועים, שאינם משתנים לאור שינוי בתוחלת החיים. מדובר בפוליסות שהן מעין עסקת חבילה שחושבה ונקבעה מראש. המבוטח מתחייב לשלם פרמיה "קשיחה", שחושבה ונקבעה מראש בסכום אחד (שאינה מפוצלת לרכישת ריסק ולרכישת חיסכון), המשולמת בתשלומים תקופתיים ואינה משתנה במהלך חיי הפוליסה למעט ההצמדה למדד - בתמורה לסכום ביטוח שנקבע מראש, אותו יקבל המבוטח כסכום אחד במקרה מוות או בדרך של גמלה חודשית בפרישה (זאת בשונה ממוצרים ביטוחיים אחרים, גמישים).

תנאי הפוליסה מכוונים למציאות בה כל אחד מהצדדים ממלא את חיוביו. הפרמיה, סכום הביטוח וסכום הגמלה חושבו בהנחה שהמבוטח ישלם את כל התשלומים החודשיים של הפרמיה, כפי שנקבע בפוליסה.

בתקופות מסוימות המבקש הפסיק לשלם את רכיב החיסכון ושילם פרמיה עבור רכיב הריסק בלבד.