ת"צ 34998-09-13 קפלן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

בקשה של הצדדים לאשר את הסתלקות התובעים-המבקשים מהבקשה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית, להורות על דחיית תביעתם האישית של המבקשים ועל מחיקת הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. הבקשה הוגשה בהתאם להוראת סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), ובהסכמת הצדדים כולם. הצדדים הודיעו כי הגיעו, בהתאם להמלצת בית המשפט, להסכמות לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב. מכח הסכמות אלה יבוצע מסע לפרסום ההטבה מושא התובענה, וישולם שכ"ט עו"ד לב"כ המבקשים וגמול למבקשים עצמם. המבקשים סבורים שבנסיבות העניין אין צורך בפרסום הודעה בנוגע להסתלקות, והפנו לעניין זה לפסיקה הענפה שאישרה מתווה מעין זה בנסיבות המתאימות.

עניינה של התובענה ושל בקשת האישור בטענות של המבקשים לפיהן לא עשו המשיבים די כדי לפרסם את ההטבות הניתנות ללקוחות בעלי מוגבלות בגביית עמלות פעולה על ידי פקיד.

בהקשר זה יובהר כי על פי התעריפון המלא המופיע בתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (שרות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008, זכאי "לקוח שהוא נכה... ל-4 פעולות על ידי פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר" (להלן: "ההטבה"). על פי כללי הבנקאות (שרות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992, מוגדר נכה לצורך זה כמי ש"סובל מנכות בשיעור של 40% או יותר".

המבקשים טענו שעל אף שהמשיבים מכלילים את ההטבה בתעריפונים המלאים שלהם, לא עמדו המשיבים בחובת הגילוי האקטיבית החלה עליהם לשיטת המבקשים. בין היתר נטען שההטבה אינה מפורסמת בתעריפון המצומצם, וכי פקידי הבנקים אינם עושים דיים כדי להביא את ההטבה לתשומת לבם של לקוחות הנחזים להיות בעלי מוגבלויות.

המשיבים טענו שאין בסיס לתובענה ואין להיעתר לבקשת האישור. בין היתר נטען בתשובות המשיבים כי הם מפרסמים את ההטבה בתעריפונים המלאים, ולא הוטלה עליהם חובה לפעול מעבר לכך. נטען שהמשיבים פועלים על פי דין, בעוד שהדרישות המועלות בבקשת האישור הן כאלה החורגות מהחובות המוטלות על המשיבים מכח הדין. לטענתם, במקום בו סבר המחוקק שיש צורך בכלל גילוי רחב קבע כך בדבר חקיקה ראשי או משני, אך כך לא נעשה בהקשר להטבה מושא התובענה. עוד נטען כי קביעה לפיה על פקיד הבנק למסור על ההטבה ללקוח הנחזה בעיניו כבעל מוגבלות עלולה לגרור פגיעה קשה בפרטיות של הלקוחות. כן עלולות להיות מעורבות בהטלת חובת פעולה מעין זו טעויות שיגרמו לעוגמת נפש רבה ללקוחות, והיא עלולה לגרור משמעויות נוספות העולות כדי פעולה שאינה כדין. המשיבים הבהירו שהם מעניקים את ההטבה ללקוחות המציגים אישורים כנדרש בדין. צוין כי מדובר בהטבה המוכרת לאוכלוסיית הנכים ומפורסמת באתרי אינטרנט שונים. עוד הועלו טענות בנוגע לזכותם האישית של המבקשים להעלות את הטענות ובנוגע לאי-התאמתה של התובענה להידון בדרך של תובענה ייצוגית, מסיבות שונות. לבד מטענות אלה, שהועלו בדרך זו או אחרת על ידי כל המשיבים, טען בנק הפועלים (המשיב 2) שבכל טופס ביצוע פעולה באמצעות פקיד אשר נמסר ללקוח על ידי פקידיו נרשם במפורש, בין היתר, שלקוח נכה זכאי לארבע פעולות פקיד בעלות של פעולה בערוץ ישיר. בנק ירושלים (המשיב 3) הבהיר בתשובתו כי מאז חודש אוקטובר 2012 לא נגבות עמלות בחשבונות עו"ש מלקוחותיו הפרטיים ברובם המכריע של המקרים. ממילא לא נגבו עמלות מאותה העת גם מלקוחות בעלי מוגבלות.

ברקע לדברים יש לציין כי לאחר שהוגשו תשובות המשיבים תוקנו כללי העמלות (במסגרת כללי הבנקאות (שרות ללקוח) (עמלות) (תיקון), התשע"ה-2015), בדרך המחייבת הכללה של ההטבה בתעריפונים המצומצמים. ממילא באה אחת מדרישותיהם המרכזיות של המבקשים על סיפוקה.

בדיונים שהתקיימו במסגרת התובענה הועלו הקשיים המשפטיים השונים הנוגעים לטענות שהועלו בבקשת האישור. צוין שאף שיתכן שראוי כי דבר קיום ההטבה יובא לידיעת בעלי מוגבלות בדרכים נוספות על אלה שנקבעו במפורש בדין, קיים ספק רב בנוגע לשאלה אם ניתן לעגן קביעה מעין זו בהוראות הדין. לפיכך הומלץ לצדדים לבחון אפשרות לפיה, לפנים משורת הדין, תפורסם ההטבה במתווה עליו יסכימו הצדדים. ההסכמה המגולמת בבקשת ההסתלקות עולה בקנה אחד עם הדברים שלובנו במהלך הדיונים בבית המשפט, והיא פרי של מו"מ מתמשך בין הצדדים באותו מתווה שנדון בדיונים עצמם. די בכך כדי להביא למסקנה כי אישור בקשת ההסתלקות לא יחתור תחת מגמת המחוקק שעניינה בהרתעה מפני הגשת תביעות סרק (השוו ע"א 4714/13 דיאב נ' איי דיגיטל סטור בע"מ, מיום 29.9.13, בפסקאות 6-5 לפסק-הדין, להלן: הלכת איי דיגיטל; ע"א 9585/11 יערי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, מיום 1.10.13, בפסקה 3 לפסק-הדין, להלן: הלכת יערי; ע"א 7809/12 חזאן נ' קלאב הוטל, מיום 31.12.13, בפסקה 8 לפסק-הדין).