ת"צ 32695-08-16 יאסין נ' סופר סטוק רמת הנשיא בע"מ

העניין שבפני, כתב תביעה ובקשה לאשר ניהולה של תובענה ייצוגית, בהקשר של מוצרים אשר רכש התובע מאת הנתבעת על פי כתב התביעה וכתבי הטענות הנוספים.

לפי המתואר בכתב התביעה, התובע רכש מוצרי דבק מאת הנתבעת, כאשר על גבי אריזת המוצר לא ציינה הנתבעת הוראות שימוש בעברית לרבות אזהרות בנוגע לשימוש במוצר וזאת בניגוד לצו הגנת

הצרכן (סימון טובין ),התשנ"ג 1983-, בהיות מוצרי דבק בכמות המיועדת לצריכה פרטית נכללים בתוספת השלישית לצו הגנת הצרכן הנ"ל.

לטענת התובע, אין מחלוקת כי הדין מחייב את היצרנים ו/או המשווקים השונים לסמן את אריזתו של חומר דבק ואיטום בעברית בסימון ברור ובר קיימא , לכלול את שם היצרן ומענו , לציין את תנאי אחסון המוצר , לצרף הוראות שימוש מפורטות בעברית , לציי הנחיות השמה , הוראות שימוש שיכללו פרטים עיקריים לגבי אופן הכנת התשתית , אופן ניקוי התשתית והכנתה לרבות אזהרות בטיחות בהתאם לנדרש בחוק (כגון : סימונים לגבי רעילות , דליקות וכו'), כאשר בטובין בו עסקינן לא מולאה כראוי אף חובה מן החובות אשר פורטו לעיל לא צוינו על גבי תוויתו של המוצר, אלא המוצר בכללותו סומן בלועזית בלבד , מבלי שנפרשו לעיני הצרכן הפרטים הטכניים והמהותיים המחויבים בדין אשר יהא בהם כדי לאפשר שימוש נכון ובטוח במוצר .

לטענת התובע, מדובר בעניין חשוב מבחינתו של הצרכן . כאשר הצרכן רוכש טובין מן הסוג הנדון , אין יותר חשוב מבחינתו מאשר לדעת כיצד לבצע שימוש נכון במוצר , וכיצד להימנע מפגיעות גופניות אשר יכולות לנבוע משימוש שגוי במוצר, כאשר הפרת הוראות הדין שללה מהצרכן את היכולת לדעת נכונה את הפרטים המהותיים באשר לטובין נשוא הבקשה , וכאשר אותו חסר מהותי במידע מביא את הצרכן לשימוש שגוי במוצר וכתוצאה מכך , אובדן יחסי מתכולת המוצר בשל חוסר הידיעה והחסרתן של הוראות השימוש וההשמה.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נסמכה על אישור רכישה, חשבונית מס' 1-13918 מיום 3.7.2016, כהוכחת עילת התביעה של התובע, שהינה למעשה הבסיס לחבותה של הנתבעת כלפיו.

לפי ע"א 2074/11 בנק הפועלים נ' פינקלשטיין (ניתן ביום 5.7.2011),

"מסעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן - החוק) עולה, כי ניתן לאשר תביעה ייצוגית אף אם לא הוכיח התובע המייצג כי עומדת לו עילת תביעה אישית. זאת, בכפוף להחלפת התובע המייצג ובכפוף לכך שהתביעה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק. כתוצאה מכך, השלב המתאים במרבית המקרים לבירור הטענות הנוגעות לעילת התביעה של התובע המייצג הינו שלב הדיון בבקשת האישור, שהינו שלב מקדמי כשלעצמו. היינו, המקרים בהם תתקבל בקשה לסילוק על הסף, המבוססת על טענות הנוגעות לעילת התביעה האישית של התובע, יהיו יוצאי דופן במיוחד (ראו, רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ (לא פורסם, 13.8.2007)). לצד זאת יוער, כי אין באמור כדי להצדיק הגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית מהן עולה בבירור כי לתובע לא קיימת עילת תביעה. הדרך הראויה להתמודד עם סוגיה זו היא, ככלל, על ידי הטלת הוצאות על התובע בסופו של הליך בקשת האישור (אם כי אפשר שבמקרה קיצוני במיוחד יהא צידוק לסילוק על הסף). זאת, באותם מקרים בהם מתעוררת השאלה בדבר מעמדו של התובע כבר בתחילת ההליך ובסופו של יום מתבררת כנכונה. עוד יוער, כי במקרים מסוימים, בהם מורה בית המשפט על החלפת תובע מייצג בשל היעדר עילה, דומה כי יש לשקול להטיל את החיוב בהוצאות אף על עורך הדין של התובע המייצג. זאת, שכן לעיתים עורך הדין המייצג הוא אשר עומד מאחורי בחירת התובע המייצג, והוא אשר יפעל למציאת תובע חלופי לגביו תתקיים עילת תביעה. ויודגש, כוונתי למקרים חריגים, בהם מתעוררות שאלות לגבי מעמדו של התובע המייצג מלכתחילה, ונוצר הרושם כי עורך הדין המייצג פעל שלא כראוי. אין בכוונתי לומר כי בכל מקרה בו מתברר שלא עומדת לתובע עילת תביעה אישית יש לחייב אותו, את עורך דינו, או את שניהם, בהוצאות."

בפתח הדיון אשר נתקיים בפני ביום 15.1.2017 הסבתי תשומת לב הצדדים כי ישנו ליקוי מהותי ומשמעותי בעילת התביעה האישית של התובע – לכאורה – שכן אותה חשבונית מס, שאינה ערוכה על שם התובע, שימשה תובעים ייצוגיים אחרים בשתי תובענות ייצוגיות אחרות אשר הוגשו בשמם של אותם תובעים ע"י ב"כ המייצג בהליך דכאן.

בנסיבות העניין, הוטל ספק רב ביכולת לעמוד מאחורי רכישה אשר אותו בא כח מייצג הציג תובענות מטעם שני תובעים אחרים עם אותה קבלת רכישה, והומלץ לתובע לחזור בו מתביעתו.