המבקשים טענו כי המשיבות 1-9 ("המשיבות") אינן מנגישות את מערכת ניתוב שיחות הטלפון שלהן ("מערכת הניתוב") בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח - 1998 ("חוק השוויון") ולתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג – 2013 ("תקנות הנגישות").
סעיף 33 בתקנות הנגישות, שנכנס לתוקפו ביום 1.7.14, קובע:
![מלבן 3]()
![]()
"ניתן שירות לציבור או מידע על אודותיו באמצעות מידע מוקלט במערכת ממוחשבת לניתוב שיחות טלפון, יינתן המידע או השירות, לפי הענין, לאדם עם מוגבלות באמצעות אחת מאלה:
(1)הקלטה, בשפה פשוטה ובקצב איטי, בלא מוסיקת רקע, שתושמע עם תחילת מסירת המידע המוקלט ובכל השפות שניתן בהן המידע לכלל הציבור;
(2)הפניה אל מוקדן שתינתן עם תחילת מסירת המידע המוקלט".
המבקשים טענו כי במערכת ניתוב השיחות של כל אחת מן המשיבות מושמעת ההקלטה על רקע של מוסיקה, בניגוד לחוק השוויון ולתקנה 33 בתקנות הנגישות, ובאופן המקשה על אנשים עם מוגבלות בשמיעה להבין את הנאמר בהקלטה.
הקבוצה שלגביה נתבקש האישור היא "האנשים עם מוגבלות בשמיעה שהתקשרו או היו יכולים להתקשר בטלפון אל המשיבות, מיום 1.7.2014 ואילך" (ההדגשה במקור – א"ש).
עילות התביעה הן: הפרת חובה חקוקה; הפרת חוק השוויון ותקנות הנגישות; ורשלנות.
הסעדים שנתבקשו: פיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לחברי הקבוצה (שהוערך בסכום של כ – 36,500,000 ₪) ; וצו להורות למשיבות להתאים את מערכת ניתוב השיחות שלהן לתקנה 33 בתקנות הנגישות.