ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
31275-04-16
22/05/2019
|
בפני סגנית הנשיא:
גילה כנפי-שטייניץ
|
- נגד - |
המבקשים:
1. דוד רבינוביץ' 2. מקור חיים -מוסדות חינוך להפצת התורה
עו"ד נועם צוקר
|
המשיבים:
1. פיין פק בע"מ 2. חרב אבו מאדי
עו"ד ח'אלד עון
|
פסק דין |
1.לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בקשה לפי ס' 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.
התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית
2.המבקשים, ישיבה תיכונית "מקור חיים" וראש הישיבה, הגישו נגד המשיבים תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית שעיקר עניינה בטענה למצג כשרותי מטעה על מוצרי המשיבה 1 [להלן – המשיבה]. נטען בבקשת האישור כי המבקשת 2, המקפידה על רכישת מוצרים בעלי אישור כשרות, רכשה במספר הזדמנויות בשנת 2016 סוכר המשווק ע"י המשיבה הנושא סימוני כשרות הנחזים להיות אישורי כשרות מטעם הרבנות הראשית ובד"ץ "שארית ישראל", כאשר בירור שנערך בעניינו העלה כי מדובר בסימוני כשרות מטעים ומזויפים שכן הרבנות הראשית הסירה את הכשרות שהעניקה למשיבה החל מיום 15.7.11. עוד נטען כי המוצר דומה באופן מטעה למוצר הסוכר של חברת "סוגת". נטען כי מעשים אלה מקימים נגד המשיבה ומנהלה, המשיב 2, עילה של הפרת חובה חקוקה בזיקה לחוק איסור הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983, הטעיה צרכנית, רשלנות, עשיית עושר ועוד. בגדרי הסעדים תבעו המבקשים צווים המונעים שיווק המוצרים כשהם נושאים סימון כשרות וכן פיצוי בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו להם, לרבות בגין פגיעה באוטונומיה.
3.הקבוצה אותה מבקשים המבקשים לייצג היא "כלל לקוחות המשיבה שרכשו מוצר ממוצרי המשיבה, אשר סומן עליו כיתוב ו/או איור אשר נחזה לראות כאישור כשרות מטעם גוף המספק שירותי ו/או אישורי כשרות, ואשר הניחו כי למוצר אישורי כשרות שעה שבפועל אין למוצר זה כל אישור כשרות ו/או סברו כי המוצר אותו רכשו או צרכו יוצר על ידי חברת "סוגת", וכל זאת בשבע השנים הקודמות ליום אישור הבקשה כייצוגית" (הטעות במקור).
4.המשיבים הגישו תשובתם לבקשת האישור ובה טענו כי המוצרים מושא התובענה שווקו רק לאחר קבלת אישור כשרות מן הגורמים המוסמכים. המשיבים ציינו כי חותמת הכשרות של בד"ץ היא חותמת כשרות מקורית אשר נתקבלה ע"י בד"ץ "שארית ישראל" אשר השגיח ופיקח על מפעלי המשיבה, אך נסוג מפיקוחו בעקבות מחלוקת כספית עם המשיבה מבלי להודיע על ביטול ההתקשרות למשיבה או לנציגיה. באשר להכשר הרבנות נטען כי בעבר קיבלה המשיבה את הכשר הרבנות, אולם לאחר התקשרותה עם בד"ץ "שארית ישראל", נמסרה לאחרון האחריות על ההשגחה הכשרותית של מוצרי המשיבה, וכי מעולם לא נמסר למשיבה כי קיימת בעיה באישור הכשרות מטעם הרבנות. עוד נטען כי כל המוצרים שנרכשו ע"י המבקשים יוצרו בשנת 2015, בטרם התגלעה מחלוקת בין המשיבים לבין בד"ץ "שארית ישראל", וכי ייצור הסוכר הופסק כבר בחודש דצמבר 2015 בשל סיבות מסחריות שאינן קשורות למחלוקת עם הבד"ץ, ומכל מקום לא הוכח כי הסוכר שנרכש ע"י המבקשים הוא אותו סוכר שיוצר ע"י המשיבה. לתשובת המשיבים לבקשת האישור צורפו מספר תעודות כשרות שניתנו לסוכר המשווק ע"י המשיבה מטעם בד"ץ "שארית ישראל".
5.המשיבים הוסיפו וטענו כי הרוב המוחלט של צרכני מוצרי המשיבה אינו נמנה עם ציבור שומרי הכשרות או הציבור היהודי בכלל, וכי עם הגשת בקשת האישור, ומעת שעלתה מחלוקת לענין חוקיות אישורי הכשרות, חדלה המשיבה מלשווק כל מוצר אשר עליו מוטבעת חותמת כשרות כלשהיא. באשר לטענה להטעיה באריזת המוצר ודמיונו למוצר הסוכר של חברה אחרת, נטען כי אין כל דמיון מוחשי בין שתי האריזות, ובפרט לאור הכיתובים השונים על גבי האריזות. נטען גם כי המשיב 2 משמש כמנהל הכספי של המשיבה ולא עסק בניהול הלוגיסטי של החברה ואין להטיל עליו אחריות אישית.
6.בתשובתם לתשובת המשיבים חזרו המבקשים וטענו כי סימון הכשרות מטעם הרבנות הראשית על גבי המוצר הוא מזויף ושקרי. באשר לאישור הכשרות מטעם בד"ץ "שארית ישראל" ציינו כי לטענת הבד"ץ אין למשיבה אישור כשרות החל מאפריל 2015. לתשובתם לתשובה צירפו המבקשים את תשובת בד"ץ" שארית ישראל" לפנייתם ולפיה "מתן הכשרות ע"י בד"ץ שארית ישראל במפעל הסוכר "פיין פק" הסתיים ביום 3.4.15".
7.המשיבים הגישו לבית המשפט בקשה להתיר להם לשלוח הודעת צד ג' נגד בד"ץ "שארית ישראל", כמי שבהשגחתו עמד המוצר מושא התובענה, אולם בעקבות הערות בית המשפט הסכימו למחיקתה.
8.במהלך הדיונים המקדמיים שנתקיימו בתובענה הוסכם כי לנוכח טענת המשיבה כי מרבית מוצריה שווקו לציבור שאינו יהודי, תמציא המשיבה לב"כ המבקשים אישורים על כמות המוצרים ששווקו על ידה בתקופה הרלוונטית "לגורמים הדורשים אישורי כשרות". המסמכים שהומצאו לא סיפקו את ב"כ המבקשים, ומשהתארכה הגשתם של מסמכים נוספים, נקבעה בקשת האישור לשמיעה. לאחר שנשמעו הראיות ולפני שמיעת סיכומי הצדדים, הגיעו הצדדים בהמלצת בית המשפט למתווה פשרה מוסכם (בדיון מיום 2.1.18). בהמשך לכך הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה.
עיקרי הסדר הפשרה
9.המשיבה התחייבה שלא תמכור ולא תשווק כל מוצר הנושא חותמת כשרות מכל גוף שהוא אלא אם כן קיבלה אישור לכך מן הרבנות כחוק, והכל בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות.
10.הוסכם כי המשיבה תיתן הטבה לציבור בשיעור שייקבע ע"י בית המשפט בסכום שלא יפחת מסך 25,000 ₪ ולא יעלה על 120,000 ₪. הוסכם כי הסכום שייפסק יועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה לפי ס' 27א לחוק תובענות ייצוגיות, וכי הצדדים יעלו טיעוניהם בכתב לענין גובה הסכום שייפסק.