ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
29191-09-13
03/02/2015
|
בפני השופטת:
יעל וילנר
|
- נגד - |
המבקש בת"צ 29191-09-13:המבקש בת"צ 21038-10-13:
1. נדב אבידור 2. אדוארד גרבר
עו"ד ג' משעלי עו"ד ע' מינגלגרין ואח'
|
המשיבה:
שטראוס גרופ בע"מ עו"ד ח' פרוכטר עו"ד ת' וסרמן ואח'
|
פסק דין |
1.לפניי בקשה לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הבקשה", להלן: "החוק") לאישור הסדר פשרה בשתי תובענות ייצוגיות (להלן: "התובענות") שהוגשו על ידי המבקשים ביחד עם בקשות לאישורן כתובענות ייצוגיות (להלן: "בקשות האישור").
אעיר כי לאור בקשת הצדדים לאיחוד הדיון בתובענות, ומאחר ושתי התובענות עוסקות באותו נושא, מעוררות שאלות דומות ונוגעות למוצרים המיוצרים על ידי המשיבה, ניתן פסק הדין בשתי התובענות במאוחד.
2.עניינן של התובענות ובקשות האישור בהטעיה נטענת של ציבור הצרכנים בכך שהמשיבה כינתה מוצרי "מילקי" שונים בשם "שוקולד", תוך הפרת הוראות הדין. נטען כי מוצרים אלה המיוצרים על ידי המשיבה אינם "שוקולד" כהגדרתו בתקן ישראלי 36 (להלן: "תקן השוקולד") ואינם מכילים "שוקולד". לפיכך, היה על המשיבה לכנותם בשם "בטעם שוקולד". אציין כי התובענה בת"צ 21038-10-13 מתייחסת למוצרים "מילקי שוקולד", "מילקי מיני שוקולד" ו"מילקי קל שוקולד". והתובענה בת"צ 29191-09-13 מתייחסת למוצר "מילקי אקסטרה שוקולד". מכאן ואילך שמם של כל המוצרים יחדיו יכונה "המוצרים".
טענות המבקשים בתמצית
3.טענתם העיקרית של המבקשים היא כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 104 לתקן השוקולד (שעניינו איסור הטעייה) הקובע כי אין לכנות מוצרים שהתקן לא חל עליהם בשם "שוקולד". בענייננו, כך נטען, המוצרים אינם "שוקולד" וממילא התקן לא חל עליהם, ולפיכך כינויים בשם "שוקולד" מנוגד לדין. כן נטען כי המשיבה הפרה את תקן ישראלי 1145 שעניינו אופן סימון המוצרים, ובין היתר, עת בחרה שם מזון מטעה אשר לא מתאר נכונה את מהות המזון; הכיתוב על גבי אריזות המוצרים נעשה בגופן קטן מן הנדרש על פי התקן; תמונת קוביית השוקולד המופיעה על גבי מארז המוצרים גם בה יש כדי להטעות את ציבור הצרכנים. עוד נטען כי המשיבה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ואת הוראות הדין שעניינן איסור הטעיה, הפרת חוזה, תרמית, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.
4.המבקשים ביקשו להגדיר את חברי הקבוצה המיוצגת ככוללת את אלו אשר רכשו ו/או צרכו את המוצרים נשוא התובענה החל מהמועד בו שווקו המוצרים ונמכרו "ו/או לחלופין במהלך 7 שנים עובר להגשת התובענה" (עמ' 2 בכל אחת מבקשות האישור).
המבקש בת"צ 21038-10-13 העריך כי סכום תביעתו האישית היא 787 ₪ וכי סכום התובענה הייצוגית לא יפחת מ- 247,905,000 ₪. הערכה זו היא פרי ההנחה כי למבקש, כמו גם לכל אחד מחברי הקבוצה (15% מבתי האב בישראל - 315,000 איש), הוסב נזק ממוני ונזק שאינו ממוני. הנזק הממוני מבוסס על עלות רכישת המוצר שהוציאו חברי הקבוצה בשנה הקודמת להגשת התובענה, ומנקודת הנחה שכל אחד מהם רכש 8 מוצרים בחודש. הנזק הבלתי ממוני הועמד על סך של 500 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם "עקב ההטעיה והתסכול, הכעס ואובדן האמון ובכלל הפגיעה באוטונומיה" (סעיף 92 לכל אחת מבקשות האישור).
המבקש בת"צ 29191-09-13 העריך כי סכום תביעתו האישית מסתכמת בסך של 1,304 ₪ וכי התובענה הייצוגית לכלל חברי הקבוצה מסתמכת בסכום שלא יפחת מ- 273,840,000 ₪. ההנחה בבסיס הערכה זו היא כי הנזק הממוני שנגרם לתובע ולכל אחד מחברי הקבוצה (10% מבתי האב בישראל - 210,000 איש) הוא עלות רכישת המוצר בשנתיים וחצי קודם הגשת התובענה, כאשר כל אחד מהם רכש בממוצע 6 מוצרים בחודש. הנזק שאינו ממון הועמד גם בתובענה זו על סך של 500 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה.