עזרא ואח' נ' קבוצת גולף א. ק. בע"מ

מונחת בפניי בקשתם של המבקשת 1, הגב' שחף עזרא (להלן: "המבקשת 1") של מר ניב שפירא (להלן: "המבקש 2") ושל מר שחר וולף (להלן: "המבקש 3") (להלן יכונו יחדיו: "המבקשים") מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, קבוצת גולף א.ק. בע"מ ח.פ. 510289564 (להלן: "המשיבה") וזאת בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2016 ותקנה 11 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע 2010 וכן תקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 3) – התשפ"א 2020 (להלן: "התקנות").

עיקר טענות המבקשים במסגרת בקשת האישור

1. ביום 13.7.2022 הגישו המבקשים תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית. על פי הנטען בבקשת האישור המשיבה היא החברה הקמעונאית הגדולה והמובילה בתחום הטקסטיל ועיצוב הבית.

2. בבקשת האישור נטען כי המבקשת 1 נחשפה לפרסום של המשיבה ברשת החברתית "פייסבוק", שעניינו "הנחה על הנחה", כאשר בהתאם לפרסום אחוז ההנחה אשר הוצע הוא 70% + 15%. בעקבות הפרסום רכשה המבקשת 1 מאתר המשיבה חולצת טי. לטענת המבקשת 1 בדיעבד התברר לה כי אחוז ההנחה שחשבה שתקבל אינו תואם את אחוז ההנחה שניתן לה בפועל ולכן המחיר ששילמה הוא גבוה ממה שהייתה צריכה לשלם. כך מחיר המוצר המקורי היה 149.90 ₪ על פי הפרסום המחיר לאחר הנחה היה צריך להיות 22.5 ₪ [הנחה של 85%] ולא 38.17 ₪ כפי ששילמה המבקשת 1, סכום המשקף הנחה של 74.5%. לטענת המבקשת 1 היא חשה שהולכה שולל והוטעתה לחשוב שהיא רוכשת את המוצר באחוז הנחה מסוים אך בפועל גילתה שקיבלה אחוז הנחה מופחת ושילמה מחיר גבוה יותר.

3. באשר למבקש 2 הוא נחשף לסרטון באתר האינטרנט של המשיבה שהציג מבצע על חולצות שהמבצע הוא 25% + 10%. בבדיקתו בדיעבד התברר כי אחוז ההנחה שחשב שקיבל אינו תואם את אחוז ההנחה שניתן בפועל ולכן המחיר ששילם הוא גבוה ממה שהיה צריך לשלם. המחיר המקורי עמד על 299.9 ₪. 35% הנחה משקפים מחיר של 194 ₪ אולם בפועל שילם המבקש 202.41 ₪ מה שמשקף הנחה של 25%. גם המבקש 2 חש מרומה ומתוסכל מכך שהולך שולל.

4. באשר למבקש 3, הוא נחשף לפרסומיה של רשת אינטימה השייכת למשיבה בדבר מבצע מסוג 1+1 על מגוון פריטים. המבקש 3 שהיה מעוניין ביותר משני פריטים ערך את רכישתו כך שתכלול שני מוצרים במחיר של 39.9 (כל אחד) ושני במוצרים במחיר של 199.9 (כל אחד) מתוך מחשבה כי כל מוצר ברמת מחירים זהה יצוות לרעהו וכך תחושב הנחה. אולם בפועל מוצר זול צוות למוצר יקר. כך שבמקום לשלם סך של 239.8 ₪ אותו ציפה המבקש 3 לשלם הוא נדרש לשלם סך של 399.8 ₪, קרי הפרש של 160 ₪.

5. עניינה של בקשת האישור הוא בשני מבצעי הנחות אשר נטען כי ננקטים באופן תדיר על ידי המשיבה. הסוג הראשון הוא מבצע הנחות מסוג "הנחה על הנחה". לעניין מבצע "הנחה על הנחה" טענו המבקשים כי הפרסומים ביחס למבצע האמור מטעה את הצרכנים לחשוב כי הם זכאים לשיעור ההנחה הכולל של שני שיעורי ההנחה ביחד, הנחה בסיסית + הנחת אקסטרה המוצעת לזמן מוגבל, כך שהם מתייחסים לסכום המתקבל כשיעור ההנחה לו הם יזכו מהמחיר הרגיל.

6. אולם בפועל, המשיבה מעניקה הנחה ממחירו הרגיל של המוצר, כאשר ההנחה הנוספת (המוגדרת בפרסומים כהנחה אקסטרה) מחושבת מהיתרה לאחר מתן ההנחה הראשונית. כך לדוגמא מוצר אשר עלותו 100 ₪ ומתפרסם בעניינו כי ההנחה היא 40% + 10% לזמן מוגבל, הרי שבמקום שמחיר המוצר לאחר ההנחה יהיה 50 ₪, הרי שניתנת הנחה של 40% על המחיר המלא, ועוד 10% על המחיר לאחר שהורדו ממנו 40%. כלומר המחיר הסופי במסגרת המבצע עומד על 54 ₪.

7. לטענת המבקשים, הפרסום האמור מטעה את הלקוחות לסבור שיהיו זכאים להנחה משולבת של אחוזי ההנחה המופיעים בפרסומת, אולם בפועל הם זכאים לאחוז הנחה נמוך משמעותית כאשר ההנחה האקסטרה מתכווצת בדרך כלל להנחה זעומה של אחוזים בודדים שהשפעתם על המחיר הסופי של המוצר היא אפסית.