ת"צ 26870-12-12 שיאי אופיר השקעות בע"מ ואח' נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ

1.האם יש לאשר את הסדר ההסתלקות שהצדדים הגיעו אליו, והאם יש להורות על פרסום ההסתלקות בעיתונות ולהזמין מבקשים יצוגיים אחרים לבוא בנעליהם של המבקשים? אימתי ראוי לקבוע - בגדר סמכויות בית המשפט שבסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 - "כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג" חלף המבקשים שהסתלקו ולהורות על פרסומה בעיתונות של קביעה זו? אלה הן השאלות הצריכות הכרעה בבקשת ההסתלקות שלפני.

2.המבקשים הגישו נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שביסודה הטענה, כי המשיבה הפרה את הוראות הממונה על ההגבלים העסקיים, בכך שהפלתה במחירים שבהם מכרה משקאות תה-קר (מסוג "נסטי" ולאחר מכן "פיוז-טי") למפעילי מכונות אוטומטיות למכירת משקאות קלים.

3.ביום 8/4/14, בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשת האישור, שאלה נימוקיה:

א.בטרם הוגשה בקשת האישור דנן, ביום 15/10/12, ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר אישר הסדר פשרה שנחתם, בין היתר, בין הצדדים לבקשת האישור דנן, וזאת במסגרת בקשה קודמת לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה בת.א. 3249/04 שיאי אופיר השקעות בע"מ נ' החברה המרכזית (להלן בהתאמה: "הסדר הפשרה" ו"בקשת האישור הקודמת"). בקשת האישור הקודמת עסקה בנושא דומה לנושא בקשת האישור דנן.

ב.בהסדר הפשרה התחייבו התובעים המייצגים, שעליהם נמנים המבקשים בבקשת האישור דנן, כי לא יגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה במשך תקופה של 5 שנים מ"המועד הקובע", החל 15 ימים לאחר המועד שבו פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה הפך חלוט.

ג.לטענת המשיבה, הגשת בקשת האישור דנן על ידי המבקשים מהווה הפרה של הסדר הפשרה, שאינה מאפשרת את הגשת בקשת האישור דנן ובוודאי שאינה מאפשרת את הגשתה על ידי המבקשים.

ד.משכך, ביום 14/2/13 הוגשה על ידי הצדדים בקשה מוסכמת לעכב את ההליכים בבקשת האישור דנן, וזאת עד למועד בו תוכרע המחלוקת ביניהם בשאלת כשרות הגשתה וניהולה של בקשת האישור דנן. בית המשפט (כב' השופטת א' כהן) נעתר לבקשת הצדדים ועיכב את ההליכים בבקשת האישור כמבוקש.

ה.לצורך בירור טענותיה של המשיבה נגד המבקשים, הגישה המשיבה המרצת פתיחה לבית משפט השלום בתל-אביב (ת.א 7964-05-13), אשר בה התבקש בית משפט השלום להצהיר כי על פי הסדר הפשרה אסור היה למבקשים להגיש את בקשת האישור דנן (להלן: "המרצת הפתיחה").

ו.הצדדים קיימו הליך גישור אשר בתומו הגיעו להסדר גישור בהמרצת הפתיחה (להלן: "הסדר הגישור"), שבו הוסכם, בין היתר, כי הסדר הפשרה בבקשת האישור הקודמת, אשר קיבל תוקף של פסק דין, שריר וקיים על כל הסדריו וכי לשם סיום הליך המרצת הפתיחה, על הצדדים להודיע על הסתלקות מבקשת האישור דנן.

ז.במסגרת הסדר הגישור בהמרצת הפתיחה נקבע, כי הגמול שנקבע למבקשת 1 בהסדר הפשרה בבקשת האישור הקודמת, בסך 400,000 ₪, יופחת ל – 350,000 ₪; וכי כנגד התחייבות המבקשים להימנע מהגשת כל הליך משפטי נגד המשיבה (כהגדרתה בהסדר הפשרה ובעניינים שנקבעו בהסדר הפשרה ובהסדר הגישור) למשך 10 שנים (הארכה של 7 שנים לעומת המועד שנקבע בהסדר הפשרה) ישולם למבקשים סכום נוסף של 350,000 ₪. עוד נקבע בהסדר הגישור שכל הסכום בסך כולל של 700,000 ₪ ישולם בפריסה לאורך 10 שנים (לכל אלו ראו: סעיף 9 לבקשת ההסתלקות).