ת"צ 25737-02-15 שרבט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ יהודה הלוי 24,תל אביב

1.המבקש הגיש נגד הבנק בקשה לאישור תביעה ייצוגית שביסודה הטענה, כי הבנק מנהל "רשימה שחורה" של לקוחות שהגישו נגדו אי-פעם תביעה משפטית, וזאת בדרך של סימונם ב"כוכבית" במאגרי המידע של הבנק לזמן בלתי מוגבל, ללא קריטריונים גלויים, ללא פיקוח כלשהו ומבלי ליידע את הלקוח. בהתאם לנטען בבקשה, הלקוחות "המסומנים" נתקלים בחוסר שיתוף פעולה ובייחס עוין של הבנק, לרבות סירוב בלתי סביר למתן אשראי. הבנק הגיש תגובה מפורטת לבקשת האישור, שבה דחה את כל טענותיו של המבקש תוך שהסביר, בין היתר, כי מטרת הסימון אינה אלא שימור מידע בזיכרון הארגוני של הבנק. המבקש מצדו הגיש תשובה מפורטת לתגובה אליה צורפו, בין היתר, ארבעה תצהירים חדשים.

2.לפני שלוש בקשות: האחת, בקשתו של הבנק למחיקת סעיפים מתשובת המבקש לתגובת המבקש לבקשת האישור (להלן – בקשת המחיקה); השנייה, בקשתו של המבקש להתיר לו להעלות טענות חדשות וכן להגיש תצהירים ולחילופין להתיר את תיקון בקשת האישור (להלן – בקשת התיקון); השלישית, בקשה נוספת של המבקש לצירוף מסמך לתצהיר (להלן – בקשת הצירוף). החלטתי לדון בבקשות במאוחד.

3.בקשת המחיקה, כפי שהוגשה על ידי הבנק, גורפת ועיקרה אינו יכול לעמוד.

כך לדוגמא, אין להיעתר לעתירת הבנק למחוק את סעיפים 52 – 53 ו-73 – 85 לבקשת האישור, שכן אלו נחזים להראות כמענה לטענת הבנק, לפיה מתן הלוואות למבקש לפני שנת 2008 מהווה ראיה לכך שסימון הכוכבית לא השפיע על שיקוליו. בהינתן שבקשת האישור הושתתה על סירוב למתן אשראי בשנת 2010, לא היה הכרחי לכלול בה הסברים מפורטים לגבי אירועים שהתרחשו בשנת 2008 (מעבר לאלה שניתנו בסעיף 187). אולם, משעה שהבנק העלה בתגובתו טענות המסתמכות על אופן התנהלותו בשנת 2008, יש לאפשר למבקש להשיב להן.

בדומה לכך, אין לקבל את בקשת הבנק למחוק את סעיפים 101 – 103 לתשובה לתגובה. עתירה זו מניחה כי טענת המבקש, לפיה הבנק נוקט במכוון במדיניות שיטתית של התחמקות מהנפקת מכתבי כוונות, הועלתה לראשונה בתשובה לתגובה. אלא שבחינת בקשת האישור מלמדת, כי הונחה בה תשתית לטענה זו. ראו, לדוגמא, את סעיפים 209 ו-213 לבקשת האישור.

כך גם אין לקבל את טענת הבנק לפיה בבקשת האישור לא נטען שלמבקש נגרם נזק לא ממוני. ראו, לדוגמא: סעיפים 166, 270 לבקשת האישור.

בהינתן שבמסגרת בקשת האישור טען המבקש כי סימונו בכוכבית חסם את האפשרות שלו לקבל אשראי מהבנק, התקשיתי לרדת לעומקה של העתירה למחוק את הטענות המנסות להוכיח, כי ההערה "נועדה ליישם מדיניות של הדרה" .

הבנק הוסיף וטען, כי הטענה, לפיה העדר שקיפות עשוי לחשוף את הבנק לטעויות מבלי לאפשר ללקוח לפנות לבנק לשם תיקון הטעות, הועלתה לראשונה בתשובה לתגובה. אלא שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם סעיפים 89 – 92 לבקשת האישור,

אמנם, במסגרת תשובת המבקש לתגובת הבנק לבקשת האישור הוסט לעיתים מרכז הכובד של טענה זו או אחרת לכוון נוסף. אף ייתכן, כי פה ושם התווסף לטענה מסוימת נדבך תומך שלא פורט קודם לכן. אלא שמכאן ועד טענת הבנק, כי הדברים אינם מעוגנים כלל עיקר בבקשת האישור, רחוקה הדרך, ונראה כי הדרך להביא דברים על תיקונם, ככל שיש בכך צורך, הנה לאפשר לבנק להשלים את טענותיו, אם יהיה מעוניין בכך.