אבני ואח' נ' מלונות פתאל בע"מ ואח'

בקשות האישור שלפני עוסקות בנושא חברתי חשוב, בראי הדין הישראלי; בהחלטה דנא מתבקש בית המשפט לשלב בין שני אלו באופן הרצוי כך שהדין יגשים את זכות השוויון לאנשים בעלי מוגבלות בתחומי החיים השונים באופן המיטבי בנסיבות העניין.

מר שלומי אבני (להלן: "אבני") הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ישרוטל בע"מ וישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ (להלן: "ישרוטל") (להלן: "בקשת אבני"). בהליך השני שבפני הגישו אבני, מר אורן טל דבוסקין אבידב ומר אור פוגל (להלן יחד: "המבקשים") בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מלונות פתאל בע"מ, פתאל חברה לניהול וליזמות בע"מ, מלונות צרפת טבריה בע"מ ומלונות צרפת ירושלים בע"מ (להלן ארבעתן יחד: "פתאל"), מלונות דן בע"מ (להלן: "דן") (ישרוטל, פתאל ודן יכונו יחדיו להלן: "המשיבות") (להלן: "הבקשה הנוספת").

בשל הזהות בטענות ובסעדים המבוקשים בבקשת אבני ובבקשה הנוספות (להלן יחד: "בקשות האישור") אוחד הדיון בהן.

בקצירת האומר טוענים המבקשים בבקשות האישור כי המשיבות מנעו את אפשרות הצפייה ב"כתוביות סמויות" בבתי המלון שבבעלותן. כתוביות סמויות הן כתוביות המיועדות לשמש לעזר לחרשים וכבדי שמיעה, הן אינן מופיעות באופן אוטומטי על גבי מסך הטלוויזיה בדומה לכתוביות מובנות, אלא ניתן להעלותן על המסך (בתוכניות הכוללות אותן) באמצעות לחיצת כפתור על שלט ממיר הטלוויזיה. כתוביות סמויות נלוות אך לשידורים חיים. מניעת אפשרות העלאת הכתוביות הסמויות, כך לטענת המבקשים, מונעת מאנשים בעלי מוגבלות בשמיעה את האפשרות לצפות בשידורים חיים במשדרי הטלוויזיה בבתי המלון. לטענת המבקשים, מעשה ו/או מחדל זה של המשיבות מהווה הפלייה אסורה, הפרת חובה חקוקה, התרשלות ו/או עוולה חוקתית.

המבקשים עתרו לבית המשפט בבקשה להורות למשיבות "להפסיק למנוע ולאפשר צפייה בכתוביות הסמויות בבתי המלון" וכן להורות על פיצוי כספי למבקשים ולחברי הקבוצה. ראוי להבהיר כבר עתה כי המשיבות ביצעו את ההתאמות הנדרשות, חלקן - על פי הנטען - קודם להגשת בקשות האישור, ובכל מקרה כיום בבתי המלון שבבעלות המשיבות מתאפשרת צפייה בכתוביות סמויות. על כן, כפי שיובהר עוד להלן, נראה על פי הצהרת נציגי המשיבות כי הסעד הראשי והעיקרי שנועד להיטיב עם חברי הקבוצה בקשר עם עילות התביעה, איננו רלוונטי עוד משום יישומו בפועל עוד קודם למתן החלטה זו.

בדיון שהתקיים בפני ביום 5.3.2017, ולאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות לסיום ההליך, הוסכם על דעת כל הצדדים, כי החלטה בבקשות האישור תינתן על בסיס כתבי הטענות והנספחים בלי חקירות מצהירים וללא סיכומים. יאמר כי הסכמה זו של הצדדים נבעה מהעובדה שלמעשה אין מחלוקת ממשית בין הצדדים בקשר לעובדה שבבסיס בקשות האישור, קרי, כי קודם למועד בו ביצעו המשיבות שינוי טכני באופן העברת שידורי הטלוויזיה בבתי המלון שבבעלותן, לא ניתן היה לצפות בכתוביות סמויות בחדרי המלון. המחלוקת בין הצדדים היא, אפוא, מחלוקת משפטית בעיקרה בשאלה האם חלה על המשיבות החובה לפעול לאפשר (באופן אקטיבי) את הצפייה בכתוביות הסמויות. משכך פני הדברים, טוב עשו הצדדים כשהגיעו להסדר הדיוני האמור, והכרעתי היא על פי כתבי הטענות ועל פי טענות הצדדים בדיון.

עיקרי טענות הצדדים

טענות המבקשים

1. במסגרת טענותיהם פרטו המבקשים אודות הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), תשס"ה-2005 (להלן: "חוק הכתוביות"), מטרותיו ואופן ישומו. חוק הכתוביות קובע כי יש להוסיף כתוביות בשפת התוכנית בערוצים שונים לרבות בערוצי הכבלים והלוויין, וכן נקבע כי הוספת הכתוביות לתכנים תהיה הדרגתית. הכתוביות הנלוות לשידורים חיים מכונות "כתוביות סמויות" וכאמור ברישא להחלטה, מי שבוחר לצפות בשידורים החיים המלווים בכתוביות הסמויות נדרש ללחוץ על כפתור בשלט ואז יופיעו הכתוביות ובלבד שאותן כתוביות סמויות אכן זמינות לכלל הצופים בתוכנית המדוברת.

2. לטענת אבני (וטענה דומה מצויה גם בבקשה הנוספת), "המשיבה מקבלת את שידורי הטלוויזיה כשהם כבר מונגשים בכתוביות הסמויות, והופכת אותם בלתי-מונגשים, כשהיא מונעת את הצפייה בכתוביות הסמויות הכלולות בשידור, ואף מתעקשת להמשיך בכך" (סעיף 10 לבקשת אבני). במסגרת הצגת העובדות הרלוונטיות, היו המבקשים פחות נחרצים בדבריהם וחלף הטענה כי המשיבות מונעות (באופן אקטיבי) את הצפייה בכתוביות הסמויות, נטען כי בבוא המבקשים לעמדות הקבלה בבתי המלון של המשיבות בבקשה לאפשר צפייה בכתוביות הסמויות, הובהר ש"הטלוויזיה בחדרי המלון מחוברת לממיר ראשי של הוט במלון, ולכן אי אפשר לעשות זאת, וגם לא הוצע למבקש פתרון אחר" (סעיף 23 לבקשת אבני). לטענת אבני, כתוצאה מכך הוא נאלץ לצפות בטלוויזיה ללא כתוביות סמויות או לוותר על הצפייה "וחש כי נפגעו כבודו וזכותו לשוויון ולנגישות, שהוא מופלה לרעה ונהנה פחות ממי שאינו לקוי שמיעה, וכן תחושות ורגשות שליליים של כעס, תסכול, עלבון, תחושת אפליה ועוגמת נפש" (סעיף 24 לבקשת אבני) (מקרה דומה נטען שארע גם ליתר המבקשים, תואר בסעיפים 36 -45 לבקשה הנוספת).