פריזנט ואח' נ' גרופר קניות חברתיות בע"מ

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת, בין המבקשים, מר שמעון פריזנט וגברת אירית גבאי (להלן: "המבקשים") לבין המשיבה, חברת גרופר קניות חברתיות בע"מ (להלן: "החברה" או "גרופר"). עניינה של התובענה בטענת המבקשים כי תנאי השימוש באתר האינטרנט של גרופר, המהווים חוזה אחיד, כוללים שני תנאים מקפחים: האחד, הגבלת מימוש השוברים שמוכרת גרופר בזמן; השני, אי מתן החזר או זיכוי במקרה של שובר שלא מומש טרם מועד פקיעתו. מהטעמים המפורטים להלן סבור אני כי יש מקום לקבל את הבקשה ולתת להסדר הפשרה שכרתו הצדדים תוקף של פסק דין.

א. רקע – טענות הצדדים והשתלשלות ההליכים

1. ביום 16.3.2014 הגישו המבקשים נגד המשיבה, חברת גרופר קניות חברתיות בע"מ (להלן: "גרופר"), תובענה מאוחדת ומתוקנת ובקשה לאשרה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), לפי פרט 1 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"): "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו" (זאת, לאחר שבמקור הוגשו על ידי המבקשים שתי בקשות אישור נפרדות ולאחר שביום 23.2.2014 התקיים בפני בית המשפט דיון לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות).

2. עניינה של בקשת האישור בטענה כי תנאי השימוש באתר האינטרנט של גרופר, המהווים חוזה אחיד, כוללים שני תנאים מקפחים: האחד, עניינו בהגבלת מימוש השוברים שמוכרת גרופר בזמן; השני, עניינו בכך שכאשר השוברים אינם ממומשים עד למועד פקיעתם, רוכשי השוברים אינם מקבלים כל החזר או זיכוי, וגרופר מותירה בידיה את כל תמורת השוברים ששולמה לה (ולא רק את עמלת התיווך).

3. ביום 19.6.2014 הגישה גרופר את תגובתה לבקשת האישור (להלן: "התגובה"), אליה צורפה חוות דעת כלכלית מטעם מר מנחם פרלמן. במסגרת התגובה העלתה גרופר, בין היתר, את הטענות הבאות: תנאי השימוש באתר המשיבה מתייחסים באופן מפורש לסוגיית ביטול עסקה לרכישת שובר. תנאים אלו ידועים לצרכנים ומאושרים על ידיהם מראש בטרם ביצוע העסקאות באתר; תנאי השימוש באתר, הנטענים כמקפחים, מיושמים כחלק מהמודל העסקי – כלכלי של גרופר, וגרופר מחזיקה באינטרס כלכלי לגיטימי להחילם. בבסיס המודל עומד הרציונל של אפליית מחירים, המייעלת ומשפרת את הרווחיות הן עבור בית העסק והן עבור הצרכנים. באופן זה, גרופר מסוגלת להציע לבתי עסק קטנים ובינוניים פלטפורמה למכירת מוצרים ושירותים במחירים מוזלים ללקוחות הרגישים למחיר. על מנת לאפשר את קיומו של המודל העסקי, יש צורך בקביעת תנאים מגבילים המשמשים כאמצעי לבידול המוצרים והשירותים הנמכרים מושא השוברים באתר. אמצעי בידול מקובל ואפקטיבי הוא אמצעי גביית דמי ביטול במקרה בו עסקה אינה ממומשת על ידי הצרכן.

   עוד טענה גרופר כי ההנחה העומדת בבסיס בקשת האישור, לפיה תמורת השובר הבלתי ממומש נותרת תמיד בידיה וכי היא מעוניינת בכישלון העסקאות המתבצעות באתר שבבעלותה, אינה נכונה. גרופר ציינה כי היא פועלת לעידוד מימוש של השוברים, וכי שיעור השוברים הלא ממומשים עמד נכון לשנת 2013 (השנה שקדמה להגשת בקשת האישור), על 2.8% בלבד.

4. ביום 20.11.2014 הגישו המבקשים תשובה לתגובת גרופר, בצירוף חוות דעת מומחה (מר חנן שרון). בהמשך, התקיימו מספר דיוני קדם משפט, הוגשה תגובה משלימה מטעם גרופר (לאחר קבלת אישור בית המשפט), והתקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקרו המצהירים והמומחים מטעם הצדדים.

5. ביום 6.10.2016, הגישו הצדדים, בתום משא ומתן שערכו ביניהם, בקשה משותפת לאישור הסכם פשרה שנכרת ביניהם. בדיונים שנערכו בימים 27.10.2016 ו-5.2.2017 העיר בית המשפט את הערותיו ביחס להסדר זה, ובעקבות זאת הגישו הצדדים ביום 9.4.2017 בקשה לאישור הסכם פשרה מעודכן שנכרת ביניהם (להלן: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה" או "ההסדר", בהתאמה). ביום 19.4.2017 הוריתי לפעול לגבי הבקשה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. דהיינו, על פרסום הסדר הפשרה והבקשה לאישורו להתייחסויות הציבור ועל העברתו לעיון היועץ המשפטי לממשלה.

6. באת כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אורלי ברנע (להלן: "ב"כ היועמ"ש") הגישה את עמדתה ביחס להסדר הפשרה ביום 26.6.2017, והודיעה כי אינה מתנגדת להסדר. מבין חברי הקבוצה הוגשה התנגדות אחת מאת הגברת ליאת גל ספיר (להלן: "המתנגדת"), שאף התייצבה לדיון שהתקיים ביום 17.7.2017 בעניין אישור הסדר הפשרה (להלן: "דיון האישור"). בדיון האישור נשא דברים מטעמה בעלה, עו"ד דני ספיר. מסמך נוסף הוגש על ידי המתנגדת ביום 27.7.2017, לאחר קבלת אישור בית המשפט (שני המסמכים שהגישה יכונו להלן ביחד: "ההתנגדות"). תגובה להתנגדות הוגשה ע"י גרופר ביום 16.7.2017. התייחסות להתנגדות תובא להלן.

   ב. עיקרי הסדר הפשרה

7. להלן עיקרי הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים שלפני. מובהר כי האמור לעיל הוא תיאור לא ממצה של הסדר הפשרה, וכי בכל מקרה של סתירה בין התיאור שיובא להלן לבין נוסח הסדר הפשרה, יגבר נוסח הסדר הפשרה (אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחרת).